.בלוג חדש נולד, בלוג קהילתי שמדבר על הבית מהכיוון של הבטן

איך מריח בית? איזה טעם יש לו?
לכל אחד ואחת מאיתנו יש תשובה שונה לזה והבלוג החדש שלנו יכיר לכם מדי שבוע את התשובה של משפחה אחת מהקהילה שלנו ואולי יתן גם רעיון לארוחת השבת הקרובה :)
בכל המתכונים רשימת המוצרים תהיה מורכבת מחלופות ורכיבים שאפשר למצוא בסביבה החדשה שלנו, לא לדאוג.

זה לא עוד בלוג בישול.
ליאורה ברמן חברת הקהילה, הציעה לפתוח אותו כמחווה לפרויקט 'בואו להכיר' של מועצה אזורית אשכול,  אותו יזמה והובילה ג'ודי וינשטיין-חגי ז"ל מקיבוץ ניר עוז.
ג'ודי נרצחה ב7 באוקטובר ומוחזקת גם בכתיבת שורות אלה בעזה.
אנו גאות ונרגשות על האפשרות להמשיך את הפרויקט שלה ושל הקהילה המיוחדת הזו כאן אצלנו.

רוצה גם לשתף במתכון שעושה לך הרגשה של בית?

****
והפעם ספיישל פסח, ביקשנו מלילך גולדברג-ביטמן לשתף אותנו עם המלכה של שולחן הסדר השלהם, ואחרי התייעצות ואישור מוותיקות השבט- אנו מקבלות את מתכון החרוסת המשפחתי!

קצת עליך ועל המשפחה
שמי לילך גולדברג ביטמן והגענו לדנמרק לפני 7 שנים, לשנה.....אנחנו כאן בזכות עבודתו של בעלי, ארז, שאימן את נבחרת הכדורסל הדנית במשך 4 שנים. כעת הוא מאמן בליגה הראשונה של הכדורסל הדני, מנהל אקדמייה לכדורסל ומעורב בפיתוח שחקנים צעירים ועוסק בייעוץ אסטרטגי וניהולי בכמה מועדוני כדורסל בקופנהגן וסביבתה.
בישראל סיימתי לימודי דוקטורט בגנטיקה ועבדתי כמנהלת מעבדה בתחום הרפואי והביורפואי ובשנים שאנחנו בדנמרק אני מלמדת עברית. יש לנו 3 בנות: אור (22) שחר (19) וזוהר (8). בשנה הראשונה גרנו בהולבק ובשנה השנייה עברנו לקופנהגן. בזכות המעבר לקופנהגן נשארנו בדנמרק, זאת, בעיקר הודות לקליטתה של שחר בבית הספר היהודי. ללימוד העברית הגעתי לגמרי במקרה והתאהבתי; ביצירתיות, בהרגשת השליחות ובתרומה לקהילה. הבנתי את הצורך לשמור על שפת האם ופיתוחה כשמתגוררים בחו"ל, משימה שלעיתים מאתגרת ביותר.
כעת אני מלמדת עברית בקהילה בשיעורי ערב, בבית הספר היהודי ובבית הספר לשפות של עיריית קופנהגן. גימיק קטן: היו ימים שכל בני המשפחה נכחו בבית הספר היהודי בתפקידים שונים :אור- כמטפלת בתינוקייה, שחר וזוהר- כתלמידות בבית הספר ובגן, אני- כמורה וארז- כשומר מתנדב.

ספרי על הרגל/ פעולה שנותן לך פה לתחושה של בית
בבית צריך להיות אוכל! בגלל ההרגל הדני לאכול א.ערב חמה, יוצא שלרוב אנחנו אוכלים 2 ארוחות חמות, בצהרים ובערב. העגלה הגדושה בסופר גוררת מבטים, בעיקר של מי שעומד אחרי בקופה. לעיתים אני מציעה לעקוף אותי, ורק המבט המופתע שווה את ההצעה שבדרך כלל נענית בסירוב. אחד האתגרים הוא אחסון האוכל במקרר הקטן. עם השנים, גם לזה התרגלתי ולמדתי להסתדר עם מה שיש.

למה את הכי מתגעגעת בישראל?
למשפחה, לחברים , לספונטניות ולאוכל הישראלי הטעים והזמין.

יש הרגל סקנדינבי חדש שאימצת לחייך?
לקח לי זמן אבל הפנמתי: לא לעבוד מחוץ לשעות העבודה. חופש, זה חופש. וגם, לנסות להכין כמויות של אוכל התואם למספר האורחים ולא לגדוד. מודה, זה עדיין בעבודה עצמית קשוחה ולא נרשמה הצלחה יתרה, אבל היי- לשם אני שואפת!

למה בחרת את המתכון הספציפי הזה?
התייעצתי עם אימי. היו על הפרק 3 מתכונים: קניידלך, כבד קצוץ וחרוסת. החרוסת נבחרה פה אחד (של אמא כמובן). מתכון החרוסת עבר לאימי מאמה. זהו המאכל שהביאה לשולחן החג המשפחתי. 
לסבי ולסבתי מצד אבי היה מלון במטולה "מלון המבריא". לאור המחוייבות המשפחתית את כל החגים קיימנו כל הצד של אבי, יחד, במלון. חגגנו אבל גם אירחנו. אימי הייתה מכינה קערת חרוסת ענקית (של מלון) וכולנו היינו מנשנשים אותה כך שעד סיום קריאת "שולחן ערוך" כבר היו נשארות רק השאריות. המנהג נשמר גם במשפחתנו ועבר גם לצד של בעלי.
החרוסת היא מרכז השולחן בסדר....מרגע ההכנה ועד ארוחת החג אני צריכה להחביא קצת בצידו האחורי של המקרר כדי שישאר לליל הסדר.

ועכשיו - למתכון!!

מצרכים:

בננה קטנה

2 תפוחי גרנד סמיט (ירוקים)

מיץ תפוזים סחוט מתפוז אחד

חצי כוס  אגוזי מלך

2 כפות  ממרח תמרים- את המותג הישראלי יש אצל גיל . ניתן להשיג במכולת "לולו מרקט" בגנטופטה או בחנויות באזרים המוכרות מוצרים מהמזרח התיכון: Date paste. אם קונים את המוצר הנ"ל מומלץ להכניס למיקרו לחצי דקה כדי שיתרכך קצת.

רבע כפית קינמון

למי שמעוניין ניתן לשדרג עם מעט יין אדום מתוק. 

הוראות הכנה:

להכניס הכל למעבד מזון עד למרקם הרצוי (במידה וחסרים נוזלים ניתן להוסיף עוד קצת מיץ תפוזים)

לאכול בהנאה, בתאבון וחג אביב שמח!

זהו- בתאבון וחג אביב שמח!

הוראות הכנה:
להכניס הכל למעבד מזון עד למרקם הרצוי (במידה וחסרים נוזלים ניתן להוסיף עוד קצת מיץ תפוזים)

זהו- בתאבון וחג אביב שמח!