הלחם של תמר
בכל שבוע אנחנו מעלות מתכון חדש ומספרות שהשראת הבלוג הגיעה מקיבוץ ניר-עוז ומועצה אזורית אשכול.
ג'ודי ויינשטיין ז"ל הקימה פרויקט מתכונים שבועי בו בכל שבוע היא פתחה הזדמנות להכיר משפחה נוספת מהקהילה ואת המתכון המיוחד שלה.
בכל שבוע אנו מזכירים את ג'ודי והבוקר התבשרנו על החזרתה יחד בן זוגה גדי חגי לקבורה בבית.
אין לנו מילים שיכולות להתאים לסיטואציה הזו, אנחנו כואבות ועצובות ועוד הרבה דברים בשביל המשפחה והקהילה, ואנחנו נמשיך את הבלוג לזיכרה של ג'ודי במורשת של חיבור קהילתי ועשייה של טוב.
רוצה גם לשתף במתכון שעושה לך הרגשה של בית?
השבוע אנחנו מארחות את תמר דביר, שאתם.ן אולי מכירים כבר מהבלוג האישי שהיא כותבת באתר שלנו, והיא משתפת אותנו במתכון ללחם שהולך אתה כבר הרבה שנים ובאופן די מוזר ומגניב הצליח לחבר מורשת האפייה ההונגרית עם עצירה בבאר שבע ופרסה לדנמרק.
קצת עליך ועל המשפחה
אנחנו תמר ויגאל, הגענו לקופנהגן לפני עשרה חודשים כדי לנוח, לטייל ובין לבין גם קצת לעבוד. אני בת למשפחה הונגרית אשר עלתה לארץ מבודפשט אחרי מלחמת העולם השנייה. סבי מצד אבי היה אופה וקונדיטור, הבעלים של קונדיטוריית וייס המפורסמת בהרצליה. לו ולסבתי היו חמישה ילדים, שניים מהם, ואבי ואחותו הקטנה, נולדו בשנים הראשונות שאחרי המלחמה.
כשהייתי ילדה, היינו משפחה גדולה ומלוכדת. בדירה של סבא אפו (אפו = אבא בהונגרית) תמיד היה יותר מידי אוכל ובעיקר בעיקר זכורות לי העוגות העשויות שכבות שכבות של קרם והסופגניות בצורה של בובה שהיה אופה לנכדים בחנוכה. לצערי, או יש יגידו לשמחתי, חיידק אפיית העוגות לא דבק בי. בעקרון אני מעדיפה להמנע מבצקים וסוכר, משימה שהפכה להיות קשה יותר מאז שהגעתי לדנמרק.
ספרי על הרגל שנותן לך פה לתחושה של בית
אני מכורה לקפה טוב, בארץ היתה לנו מכונת קפה משוכללת והייתי שותה לפחות שלוש כוסות ביום. כשעברנו לכאן החלטנו לקחת איתנו מקינטה זוגית ולוותר על מכונת קפה יקרה. קנינו מטחנת קפה קטנה והפכתי להיות מומחית לטחינה של קפה והכנתו במקינטה. אין כמו קפה טוב כדי להרגיש בית.
למה את הכי מתגעגעת בישראל?
אני מתגעגעת לבנים שלי שנשארו ללמוד ולעבוד בישראל. הגעגוע קשה יותר בסופי השבוע, אז אני נזכרת בכל מיני הרגלים שהיו לנו בישראל, כמו לרדת יחד על ערימה של פנקייקס בשבת בבוקר.
יש הרגל סקנדינבי חדש שאימצת לחייך?
הוגה. התמכרתי לרעיון שאפשר ואפילו רצוי להנות מהדברים הקטנים. לשבת ולשתות ביחד עם יגאל כוס קפה טוב ולאכול מאפה קרדימון (מאפה שמרים דני עם הל). פשוט ומושלם.
למה בחרת את המתכון הספציפי הזה?
אז ככה, כפי שציינתי למעלה, את הגנים של סבא אפו לא ירשתי, אבל תמיד היתה לי כמיהה להצליח לאפות לחם ביתי. משום מה חשבתי שזו משימה מאוד מסובכת שדורשת מיומנות של אופה מדופלם, עד שלפני כמה שנים הכרתי את אדם.
במסגרת שנה של עבודה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יצא כך שפעם בשבוע הייתי נוסעת ליומיים לבאר שבע, ולנה אצל זוג סטודנטים שמצאתי באייר בי אנד בי. כבר בתחילת הקשר הם התעקשו שאוכל אתם ארוחת ערב וכך התוודעתי ללחם הטעים שאדם אופה כל שבוע ביום שישי, פורס ושומר במקפיא. עברו כמה חודשים עד שהעזתי לבקש ממנו מתכון ולנסות בעצמי. מאז כבר שבע שנים אני מכינה כל שבוע שני ככרות לחם, פורסת ושומרת במקפיא. כן כן, גם כאן בדנמרק. מדובר במתכון קל ופשוט של לחם שמרים, שלא דורש הכנות מיוחדות, ולוקח כמעט כלום זמן (למעט זמני ההתפחה). דרך אגב, בדיעבד הסתבר לי שמשפחתו של אדם חיה בדנמרק.
ועכשיו - למתכון!!
מצרכים:
מים פושרים
סילאן (שאני קונה במכולת של הכורדי מתחת לבניין, אבל אפשר להשיג בכל מכולת מזרח תיכונית
2 כפות שמרים יבשים (מצורפת תמונה של הסוג שאני משתמשת בו כאן)
500 גר קמח לבן
500 גר קמח מלא לתערובת אחידה (אני משתמשת בקמח כוסמין, אך ניתן להשתמש גם בקמח חיטה)
4 כפות שמן זית
1 כפית מלח
השמרים היבשים
הכנה
1. מערבבים 650 מ"ל מים פושרים (בקיץ אפשר מי ברז), 2 כפות סילאן ו2 כפות שמרים יבשים לנוזל אחיד ועכור.
2. בקערה מערבבים את הקמח הלבן והקמח המלא לתערובת אחידה
3. תוך כדי בחישה בכף מוזגים את את הנוזל לתוך הקמח. מערבבים קצת עד שנוצרים גושי קמח רטובים.
4. מוסיפים 4 כפות שמן וכפית מלח.
5. לשים לשים לשים (כמה שיותר יותר טוב) - אמור לצאת בצק אחיד וגמיש.
6. מכסים במגבת ומניחים לתפיחה ראשונה - עד הכפלת נפח (שעה-שעתיים, תלוי בטמפרטורה).
7. מכינים תבנית תנור שטוחה עם נייר אפייה מקומח מעט.
8. לשים טיפה רק להוצאת האוויר.
9. מחלקים לשניים, מגלגלים שני נקניקי בצק ומניחים על התבנית.
10. חורצים מספר חריצים לרוחב בכל נקניק כזה עם סכין חדה ומפזרים מעט קמח מלמעלה.
11. מכסים במגבת ומניחים לתפיחה שנייה (כ30 ד').
12. מחממים תנור ל190 מעלות + טורבו.
13. כשהתנור חם שופכים כוס מים לתבנית ריקה ומכניסים לתחתית התנור. מכניסים גם את התבנית עם הכיכרות.
14. לאחר 10 דקות מוציאים את התבנית עם המים.
15. משאירים לעוד 15-20 דקות ומוציאים.
16. מיד לאחר ההוצאה מהתנור מעבירים את הכיכרות מהתבנית לרשת ע"מ שיתאווררו מלמטה.
17. לא לפרוס לפני שמתאווררים כרבע שעה לפחות.
*יחס מים-קמח יכול להשתנות בהתאם לטמפ' מים וסוגי קמח.
**ללוש מספיק זמן לפני שמוסיפים קמח ו/או מים, כי אחרי שמוסיפים אי-אפשר להתחרט...
***בהצלחה!
