The Impact: הפרויקט ב Ørestad, שמספר סיפור רחב יותר על הדרך בה בוחרת קופנהגן לעצב את העתיד שלה

סיפור עירוני חדש

בין שלושת מוקדי התרבות הגדולים של דרום קופנהגן,  ה־DR Concert Hall, ה־Bella Arena וה־Royal Arena – ייווצר בקרוב מרחב ציבורי חדש, שונה מהרגיל. לאמדובר בריצוף יפה או פינות ישיבה מוצלות. מדובר בפרויקט שאפתני בשם The Impact, שיאגד שלושה מרחבים פתוחים לכדי חוויה עירונית אחת, חיה ודינמית.

מאחורי התכנון עומדת BIG – Bjarke Ingels Group, אחת מחברות האדריכלות המשפיעות בעולם, שהצליחה להפוך רעיונות גדולים לחלק בלתי נפרד מהנוף, החזון והסמלים של קופנהגן. 

הדמייה של חברת האדריכלות BIG

סדק אחד שיספר סיפור של עיר שלמה

מרכז הפרויקט הוא ״הסדק״ – תעלה אורגנית החותכת את המרחב ומובילה בתוכה מים, תנועה, אור וצמחייה. מדובר בהרבה מעבר לגימיק. הסדק הזה יוצר ציר חווייתי שמחבר בין האולמות, הפיאצות והאנשים. הוא ישלב תאורה דינמית, זרימת מים טבעית, ושבילי הליכה שישתנו לאורך עונות השנה.
כחלק מהתכנון, חלקים מהקרקע הקיימת יוסרו, כדי לחשוף שכבות טבע שהיו כלואות מתחת לאספלט. הצמחייה תחזור פנימה, ומקומות מפגש ייווצרו מחדש, מתוך השאיפה לחבר בין האדם, העיר והמערכת האקולוגית שסביבו.

הפרויקט צפוי להתחיל את עבודות הביצוע במהלך 2026-2027, וההערכות הן כי הסיום יגיע בסביבות 2029-2030. כמובן, כמו בכל פרויקט עירוני גדול, לוחות הזמנים עשויים להשתנות בהתאם להתפתחויות בשטח.

הדמייה של חברת האדריכלות BIG

מה הופך את זה ל"קופנהגן"?

קופנהגן כבר מזמן לא מסתפקת ביופי. העיר שמה לעצמה למטרה לעצב את עצמה לפי ערכים של קיימות, שוויון, תחבורה רכה, נגישות וקהילתיות – ו־The Impact יושב בול בתוך החזון הזה.

כדי להבין את הרוח שמובילה את העיר, צריך רק להיזכר בפרויקטים קודמים של BIG שהפכו לסמלים עירוניים:

• CopenHill (Amager Bakke) – תחנת כוח ששולבה עם מסלול סקי, שבילי הליכה ופארק ירוק על הגג. השימוש האנושי משולב בפונקציה תעשייתית, וכל המבנה נטמע במארג העירוני.
  
  

• Superkilen – מרחב ציבורי בשכונת נורברו שמשקף את הרב־תרבותיות של השכונה דרך רהיטים, חפצים ואלמנטים מעשרות מדינות. זה פרויקט של זהות, נראות וקולקטיביות.
  
  

• 8 House – קומפלקס מגורים שמקפל בתוכו גם משרדים, גנים ציבוריים ושבילים נגישים. זה לא רק בניין – זו שכונה ורטיקלית.
  
  

בכל אחד מהפרויקטים האלה יש את אותו חוט מקשר: השאלה מה העיר צריכה להיות עבור האנשים שחיים בה, לא רק איך היא נראית מהרחפן.

 

בחירה פוליטית ורק אז אסתטיקה

המיזמים החדשים בקופנהגן לא צומחים מתוך ואקום. יש כאן החלטה מודעת של העירייה והתושבים לבחור בעיצוב כאמצעי לשיפור חיי היומיום, לא כקישוט.

הפרויקטים העירוניים מונעים מערכים: איך משחזרים טבע בסביבה בנויה? איך יוצרים שוויון דרך גישה למרחב ציבורי? איך הופכים שטח מעבר כמעט שקוף ואפור למרחב חברתי פעיל? וזה לא רק אצל BIG – אלא בתרבות התכנונית העירונית שניתן לראות בכל פרויקט חדש.

כשתסתובבו בעתיד ליד Bella Center ותראו את הסדק זורם, את האור משתנה, את הילדים רצים במים או את המבוגרים יושבים על מדרגות עץ בלב טבע עירוני – תדעו שזה לא קרה במקרה.

זה חלק מהסיפור שקופנהגן כותבת לעצמה: עיר שמאמינה במרחב ציבורי חכם, חי, ורב־שכבתי. עיר שבה לא צריך להיות אדריכל כדי להבין שמשהו פה פשוט עובד – וגם מרגיש נכון.

הדמייה של חברת האדריכלות BIG