קרן יוסף ורגינה נחמסון- מלגת לימודים בדנמרק
לפני שנדבר על הכסף, חשוב לנו לספר מי עומד מאחורי הקרן הזו. כדי לעשות זאת, יש לחזור אחורה בזמן לקופנהגן של תחילת המאה ה-19. דוד ב. נחמסון היה סוחר עתיקות יהודי-דני מוכר ובעל ממון בעיר. משפחת נחמסון השתלבה עמוק בקהילה היהודית המקומית, אך כמו רוב יהודי דנמרק, חייהם השתנו לחלוטין באוקטובר 1943, כאשר הנאצים החלו במצוד. המשפחה נאלצה לברוח בסירות דייגים מעבר למצר האורסונד אל השוודיה הנייטרלית, במסגרת מבצע ההצלה המפורסם של המחתרת הדנית. דרך אגגב, צאצאי המשפחה הזו מסובבים פה בקופנהגן עד היום.
החוויה הזו של פליטות, לצד הכרת התודה העמוקה לעם הדני והחיבור החם שנוצר לאחר מכן עם מדינת ישראל הצעירה, עיצבו את צוואתו של דוד. הוא נפטר ללא ילדים, והחליט להשאיר את כל הונו להקמת קרן (Danish-Israeli Study Foundation) על שם הוריו, יוסף ורגינה נחמסון. המטרה שהגדיר בצוואה הייתה ברורה ופרקטית: לייצר גשר אקדמי חי, ולממן בכל שנה סטודנטים ישראלים שבאים ללמוד בדנמרק, וסטודנטים דנים שנוסעים ללמוד בישראל.
הכסף הזה יושב בקרן ומחכה בכל שנה לסטודנטים וסטודנטיות יהודים, אבל הוועדה המנהלת קשוחה מאוד לגבי הכללים, ויש כמה דברים שחובה לדעת לפני שרצים לחגוג על הקרונות.
רגע לפני: כמה מילים על SU:
עבור מי שרק נחת במערכת ההשכלה הדנית, SU (הקיצור של Statens Uddannelsesstøtte) הוא אחד המושגים החשובים ביותר. מדובר במענק חודשי קבוע שממשלת דנמרק מחלקת לסטודנטים כדי לעזור להם לכסות את עלויות המחיה בזמן הלימודים, מתוך תפיסה שהסטודנט צריך להיות פנוי ללמוד ולא לרדוף אחרי משמרות יום וליל.
בעוד שאזרחים דנים מקבלים את המענק הזה באופן אוטומטי, סטודנטים זרים (כמו ישראלים בעלי דרכון אירופאי, למשל) צריכים לעמוד בתנאים ברורים כדי לקבל אותו, כמו עבודה במשרה חלקית של לפחות 10–12 שעות בשבוע במקביל ללימודים. מדובר בסכום משמעותי של כמה אלפי קרונות בחודש, ולכן כולם מנסים להשיג אותו.
איך מלגת נחמסון מסתדרת עם ה-SU?
שאלה מעולה, כי בדנמרק לא אוהבים כפל כספים שמגיע מהמדינה או מהטבות מס לא מדווחות. הנה הסדר:
-
החלק הטוב: מלגת נחמסון היא קרן פרטית לחלוטין, ולכן היא לא מתנגשת באופן אוטומטי עם הזכאות לקבל SU. אתם יכולים עקרונית ליהנות משני העולמות במקביל.
-
החלק שצריך לשים לב אליו: בדנמרק, מלגות פרטיות מעל סכום מסוים עשויות להיות מחויבות במס או להיחשב כהכנסה נוספת שמשפיעה על תקרת השכר המותרת לסטודנטים. אם זכיתם במלגה, חובה לדווח עליה ל-SKAT (רשות המיסים הדנית) כדי שיגדירו אותה נכון כמענק לימודים. היא לא תבטל לכם את ה-SU, אבל צריך לשחק נכון עם תיאום המס כדי לא לקבל הפתעות וקנסות בסוף השנה.
כמה כסף מקבלים מהמלגה?
האתר הרשמי של הקרן לא מפרסם סכום קבוע, מהסיבה הפשוטה שגובה המלגה משתנה בהתאם לצרכים האישיים שלכם, למסלול הלימודים וגם לתקציב השנתי שמשתחרר מהקרן. המענקים יכולים לנוע בין כמה אלפי קרונות דניות לעזרה קלה ברכישת ספרים וציוד, ועד לסכומים משמעותיים יותר שמכסים חלק מהוצאות השכירות או שכר הלימוד (אם קיים). מה שכן, הכסף הזה מוגדר כמענק ללא תמורה, המיועד ישירות לכיסוי עלויות במהלך שנת הלימודים ולא תצטרכו להחזיר אותו.
האותיות הקטנות: מי יכול.ה לקבל את המילגה?
הקרן נועדה לעודד תנועה וחילופים אקדמיים בין המדינות, ולכן הכללים שלה לגבי כתובת קבועה הם קשיחים וחד-משמעיים:
-
מי כן? סטודנטים ישראלים שעוזבים את הארץ במטרה מוגדרת ללמוד באוניברסיטה או במוסד להשכלה גבוהה בדנמרק.
-
מי לא? ישראלים שכבר השתקעו בדנמרק, מחזיקים בכתובת קבועה (CPR קבוע של תושב) ומחליטים להתחיל ללמוד כאן לאחר ההשתקעות, או לנסוע ללימודים בישראל. הקרן אומרת במפורש: אם אתם כבר תושבי קבע בדנמרק, המלגה הזו לא בשבילכם.
איך מגישים מועמדות?
התהליך כולו מתבצע דרך האתר הרשמי של הקרן. מנווטים ישירות ללשונית Ansøgning (הגשת בקשה) בצד, שם מורידים את הטפסים הרלוונטיים. תצטרכו לצרף אישורי קבלה רשמיים מהמוסד האקדמי הדני, מכתב מניעים אישי ולפרט את הצרכים הכלכליים שלכם.
הטיפ הכי טוב כאן הוא לא לחכות לרגע האחרון – הוועדה של הקרן מתכנסת במועדים קבועים מראש, ומי שמפספס את הדד-ליין השנתי יצטרך לחכות שנה שלמה.
לפרטים המלאים והורדת טפסי ההגשה
אולי יעניין אותך גם:
- עדכון בחירהיוביל לריפרוש הדף
