יהדות כתרבות: בית המדרש המקוון שמחבר את ילדי הרילוקיישן הישראלים לסיפור שלהם

הגירה מביאה איתה לא מעט שאלות על זהות ושייכות. כשישראלים חילונים מגדלים ילדים מחוץ לישראל, נושא המסורת והחגים פוגש אותם לעיתים קרובות כשהם לא לגמרי מוכנים. בארץ, לוח השנה והרחוב עושים את העבודה בשבילנו, אבל באירופה האחריות לצקת תוכן לזהות של דור ההמשך עוברת ישירות להורים.

הדס רוזנצוייג, ישראלית המתגוררת באוסטריה, החליטה לקחת את האתגר הזה צעד אחד קדימה. היא הקימה את בית מדרש יהודי חופשי – מיזם מקוון המציע חוגים, הרצאות ומפגשים להכרות מעמיקה עם היהדות כתרבות, בצביון חילוני ומבוסס ידע.

המשך ישיר למורשת המשפחתית

הבחירה בשם "בית מדרש יהודי חופשי" אינה מקרית. עבור הדס, מדובר בסגירת מעגל היסטורית והמשך ישיר לפועלו של סבא-רבא שלה, הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג. בשנות העשרים של המאה הקודמת, הקים פרנץ את בית המדרש היהודי החופשי בפרנקפורט, מתוך שאיפה להפוך את הלימוד היהודי לנגיש ופתוח לקהל הרחב, כולל שילוב נשים בהוראה – צעד יוצא דופן באותה תקופה.

הדס מיישמת את אותה רוח פתוחה וביקורתית גם כיום. המיזם נולד לפני מספר שנים, כאשר משפחתה התגוררה בגרמניה. עם כניסת בתה הבכורה לכיתה א', בחרה הדס לפטור אותה משיעורי הדת שהיו חובה בבית הספר, אך הבינה שהיא צריכה לייצר עבורה אלטרנטיבה שתחבר אותה לשורשים שלה. היא פתחה את ספר התנ"ך, התחילה לספר את הסיפורים, ובהמשך הפכה את היוזמה הביתית לחוג מקוון עבור ילדי הקהילה.

לעצב את הזהות מחדש

"כישראלים חילונים, לפעמים הזיכרון שלנו מהארץ מייצר סלידה או ויתור אוטומטי על החזקה ביהדות", מסבירה הדס. "אבל כשיוצאים מגבולות ישראל, מבינים שהתמונה גדולה יותר. מחוץ לארץ, יש לנו פריבילגיה אדירה לעצב לעצמנו בצורה שונה את הסיפור ולהתאים אותו לאורח החיים החילוני שלנו כבני מיעוט באירופה".

התוכנית של בית המדרש מקיפה תחומי ידע רבים ואינה מבוססת על אמונה דתית או סמכות אלוהית, אלא על תרבות והיסטוריה. המפגשים עוסקים בשפינוזה, מנדלסון, ביאליק, מרטין בובר, יהודה עמיחי ועגנון, לצד עיסוק בלוח השנה העברי ובפולקלור יהודי. קהל היעד העיקרי הוא משפחות דוברות עברית ברחבי אירופה, לצד קבוצות הפועלות גם באוסטרליה ובסינגפור. המפגשים מתקיימים אונליין, מה שמאפשר לילדים ומבוגרים ממדינות שונות להיפגש, לדבר עברית ולדון יחד באתגרי ההגירה המשותפים.

חוגים לילדים, מעגלי נשים ולימוד למבוגרים

הפעילות בבית המדרש קבועה ומחולקת לקבוצות גיל שונות, עם תכנים מותאמים לאורך השנה. הנה כמה דוגמאות מרכזיות:

  • קבוצות ילדים (בני 5–7, 8–10 ו-11–14): תחת הכותרת "הסיפור שאנחנו", הילדים נפגשים לחוגים שבועיים או חודשיים. הלמידה כוללת חשיבה ביקורתית, פנטזיה, חיבור לאמנות (כמו יצירותיו של מארק שאגאל) וקישור של הסיפורים המקראיים למציאות המודרנית.

  • מעגל נשים ("בּוֹאנָה"): מפגש דו-שבועי המנוהל בשותפות עם ריקי נודלר המתגוררת במאסטריכט.

  • חוג מבוגרים ("פשוט יהדות כתרבות"): סדרת הרצאות ומפגשי שיח חודשיים, בשותפות עם יעל נוריק מגרמניה.

הדס מספרת שהעבודה עם הילדים מביאה איתה רגעים מרגשים של חיבור: ילד שחגג בר מצווה ושר בזום את העלייה לתורה מול שאר חברי הקבוצה שלא ראו בית כנסת מימיהם, או מפגשים שבהם הילדים מגלים חפצים יהודיים בבתי הסבים והסבתות שלהם באירופה. כשהילדים שואלים אותה "האם הסיפור הזה קרה באמת?", היא עונה בפשטות: "יש כאלה שחושבים שכן ויש כאלה שחושבים שלא. מה שבטוח הוא שיש לנו סיפור, ואנחנו חלק ממנו".

הצצה ופעילויות מיוחדות לקראת החגים

לאורך שנת הפעילות מקיים בית המדרש אירועי שיא וסדנאות סביב חגי ישראל. בין היתר, נערכים ערבי תיקון ליל שבועות מקוונים למבוגרים, ומפגשי חג מיוחדים לילדים הכוללים הפעלות של שחקנים מישראל המגלמים דמויות מן המקורות ומנגישים את סיפורי החג בצורה חווייתית ותיאטרלית.

אם תרצו לשמוע עוד, להתייעץ או להצטרף לאחת הקבוצות, הדס מזמינה את קוראי האתר שלנו לפנות אליה באופן אישי דרך הפייסבוק שלה

לפרטים נוספים, לוחות זמנים והרשמה: