הניסוי החברתי של קופנהגן: סיפורו של בית תרבות המים ומתחם המגורים המעורב ב-Papirøen

קו המים של קופנהגן עומד לפתוח סופסוף את אחד הפרויקטים האדריכליים והחברתיים המורכבים ביותר שנראו בעיר. אי הנייר, Papirøen (או בשמו הרשמי Christiansholm), הוא אי מלאכותי קטן הממוקם בלב הנמל הפנימי, מול בית האופרה ומזח Nyhavn. במשך עשרות שנים היה האי סגור לציבור ושימש כמחסן גלילי הנייר הענק של איגוד העיתונות הדני.

לאחר שהפעילות התעשייתית פסקה בשנת 2013, המקום נפתח באופן זמני והפך למתחם אוכל הרחוב המפורסם של העיר. ההצלחה הפנומנלית של המתחם, שבו תושבים ומבקרים ישבו יחד על ספסלי עץ ואכלו מול המים, הוכיחה לעיריית קופנהגן שהציבור דורש קו מים חי, נגיש וחברתי. כאשר הוחלט להרוס את ההאנגרים הישנים ולבנות את האי מחדש, הציבור נאבק כדי שהמקום לא ייחטף על ידי בעלי הון ויהפוך לשכונת רפאים סטרילית ומנותקת. העירייה קיבלה החלטה אסטרטגית והציבה ליזמים תנאי קשוח: שילוב מוחלט בין מגורי יוקרה, דיור ציבורי נגיש ומתחם ציבורי רחב היקף המוקדש לתרבות המים.

אימג' מאתר וילהלם לאוריץ

המודל האנושי: מי אמור לגור באי?

התכנון המבני של האי מחלק את השטח בצורה מכוונת כדי למנוע יצירת גטו לעשירים בלבד וליצור קהילה עירונית מעורבת:

• דירות יוקרה בחזית: החלק העליון והחזיתות הפונות אל הנוף הפתוח של הנמל כוללים דירות קונספט יוקרתיות עם מטבחי מעצבים וחלונות ענק מהרצפה עד התקרה. הדירות הללו נמכרות במחירי שיא ומיועדות לאוכלוסייה אמידה מאוד.

• דיור ציבורי ובר-השגה: כ-25% מהדירות בפרויקט מוגדרות כדיור ציבורי המנוהל על ידי אגודות דיור דניות (כמו FSB). הדירות מיועדות למשפחות ממעמד הביניים, זוגות צעירים וסטודנטים, מה שיוצר מצב שבו פלחים שונים לחלוטין של החברה הדנית חיים דלת ליד דלת.

• קומת קרקע פעילה: קומות הקרקע של המבנים מיועדות למלון מעצבים, חנויות בוטיק, בתי קפה, מסעדות וגלריות לאמנות, המחויבים לפנות אל הרחוב ולהישאר פתוחים לקהל הרחב. האי נקי לחלוטין ממכוניות, כאשר כל החנייה היא תת-קרקעית, ומסביב לאי נבנתה טיילת עץ רחבה בגובה המים (Brygge) המאפשרת לאנשים לשבת על המזח, לטייל או לקפוץ למים באופן חופשי.

העיצוב:

בשנת 2017 הוכרז האדריכל היפני הנודע Kengo Kuma כזוכה בתחרות הבינלאומית לעיצוב מרכז תרבות המים (Vandkulturhuset) שעל האי, בשיתוף עם המשרד הדני Vilhelm Lauritzen Arkitekter. הבחירה באדריכל יפני עוררה עניין רב, שכן העיצוב שהציע שבר לחלוטין את קו הרקיע הנקי, המרובע והמונוכרומטי שמאפיין את הבנייה המודרנית של קופנהגן.

קומה בחר לא לבנות בניין קלאסי עם קירות וחלונות, אלא מערכת של פירמידות לבנים חרוטיות המשתרעת על פני 5,000 מטרים רבועים. העיצוב מייצר ניגוד מכוון המשלב בין מזרח למערב:

• ההשראה המקומית: הלבנים נבחרו כמחווה ישירה לבנייה התעשייתית ההיסטורית של הנמל ולמחסנים הדניים המסורתיים.

• הטוויסט היפני: צורת החרוטים יוצרת משחקי אור וצל ייחודיים ומזכירה אלמנטים של ארמונות מים מסורתיים ביפן, המדגישים את החיבור שבין האדמה הכבדה למים.

• אפקט הציפה: כל מבנה הלבנים המסיבי הזה יושב על רצועת זכוכית שקופה והיקפית בגובה קומת הקרקע. החוץ והפנים מתמזגים, ולמביטים מבחוץ נדמה שהפירמידות פשוט מרחפות מעל קו המים.
  
  
  
  

צלילה פנימה לחלק המרתק באמת : מה קורה בתוך הבריכות?

התכנון הפנימי של בית תרבות המים אינו מזכיר בריכת שחייה עירונית רגילה, אלא נועד לייצר חוויה חושית מורכבת של אור, מים וטקסטורה:

• משחקי אור בתוך החרוטים: החלל הפנימי מנצל את המבנה הגיאומטרי של הפירמידות. בחלק מהאזורים התקרה גבוהה מאוד ומסתיימת בפתח צר בראש החרוט, המפיל אלומת אור ממוקדת ישירות על המים, מה שיוצר אווירה דרמטית. באזורים אחרים, המים מגיעים עד לקו החלונות הפנורמיים, כך שהרוחצים נמצאים בגובה פני המים של הנמל הפנימי ומביטים ישירות אל הסירות העוברות בו.

• בריכות בעומקים וטמפרטורות משתנות: המתחם כולל בריכות שחייה נפרדות, לצד בריכות חמות, בריכות מים קרים לטבילה מהירה, ואזורי ספא ותרפיה במים המתאימים לטווח גילאים רחב.

• העמק והבריכה החיצונית: הגגות של החרוטים יוצרים מעין וואדי או "עמק" מוגן מרוחות הנמל. בתוך השקע האדריכלי הזה מוקמה בריכה חיצונית מחוממת. השחיינים בה נהנים מצד אחד מהגנה מפני הקור והרוח, ומצד שני מנוף פתוח לחלוטין לשמיים ולקו המים, לאורך כל השנה.

• מרחבים קהילתיים: מעבר לחוויית השחייה, המבנה כולל חללי מפגש למועדוני שיט וספורט ימי, חדרי מועדון ושטחים חברתיים המיועדים להפוך אותו למרכז החיים הציבוריים של האזור.
  
  

  

  אימג' מאתר וילהלם לאוריץ
  
  לתכנית הבנייה המלאה 

מתי הפתיחה ואיך זה יעבוד בפועל?

בנייני המגורים ושטחי המסחר ההיקפיים כבר החלו להתאכלס ולפעול באופן הדרגתי. השלב האחרון והמשמעותי ביותר של הפרויקט, בית תרבות המים של קנגו קומה, נמצא בשלבי בנייה מתקדמים וצפוי להיפתח רשמית במהלך המחצית השנייה של שנת 2026.

המתחם לא יפעל כקלאב סגור או כספא אקסקלוסיבי לעשירים בלבד. הוא מוגדר כמתחם ציבורי עירוני השייך לעירייה. הכניסה לבריכות, לחללים הקהילתיים ולטיילת הפנימית תהיה פתוחה לכלל הציבור (תושבי העיר ואורחים) במחירים נגישים ובסבסוד עירוני, בדומה למודל של בריכות השחייה הציבוריות האחרות בקופנהגן, אך ברמת מתקנים ואדריכלות יוצאת דופן. הכסף הגדול שהגיע ממכירת דירות הפנטהאוז היוקרתיות הוא זה שאיפשר למעשה את מימון בניית המרחב הציבורי היקר הזה.

פרטים פרקטיים והגעה

האי נגיש בקלות ממרכז העיר וממוקם במרחק הליכה קצר מ-Nyhavn ומבית האופרה.

• ברגל וברכיבה: הדרך הפשוטה ביותר להגיע היא לחצות את גשר הולכי הרגל והאופניים Inderhavnsbroen מכיוון Nyhavn, והאי נמצא מיד בסוף הגשר.

• בתחבורה ציבורית: ניתן להגיע באמצעות אוטובוס המים (Havnebus) קווים 991 או 992 ולרדת בתחנת Operaen או Nyhavn. למגיעים במטרו, התחנה הקרובה ביותר היא Christianshavn St, ומשם צועדים כ-10 דקות לאורך התעלות.