המהאשה של נטעלי
עוד שבוע מסתיים ואתו מתכון חדש בבלוג שלנו שמדבר על בית מהכיוון של הבטן…
איך מריח בית? איזה טעם יש לו?
לכל אחד ואחת מאיתנו יש תשובה שונה לזה והבלוג החדש שלנו יכיר לכם מדי שבוע את התשובה של משפחה אחת מהקהילה שלנו ואולי יתן גם רעיון לארוחת השבת הקרובה :)
בכל המתכונים רשימת המוצרים תהיה מורכבת מחלופות ורכיבים שאפשר למצוא בסביבה החדשה שלנו, לא לדאוג.
זה לא עוד בלוג בישול.
ליאורה ברמן חברת הקהילה, הציעה לפתוח אותו כמחווה לפרויקט 'בואו להכיר' של מועצה אזורית אשכול, אותו יזמה והובילה ג'ודי וינשטיין-חגי ז"ל מקיבוץ ניר עוז.
ג'ודי נרצחה ב7 באוקטובר ומוחזקת גם בכתיבת שורות אלה בעזה.
אנו גאות ונרגשות על האפשרות להמשיך את הפרויקט שלה ושל הקהילה המיוחדת הזו כאן אצלנו.
רוצה גם לשתף במתכון שעושה לך הרגשה של בית?
והשבוע אנחנו עם נטעלי שמשתפת אותנו במתכון משפחתי מאוד מיוחד עם סיפור שעשה לנו חשק לשבת איתה לדרינק ולשמוע עוד (וכמובן להכין ולטעום את המנה העיקרית הזו בטעם של ממתקים)
קצת עליך: נעים מאוד! אני נטעלי, הגעתי לקופנהגן עם בעלי אסף ושני הילדים שלנו עילי ושיר. אני נולדתי פה בדנמרק, אבל מגיל קטן גרנו בארץ ולכן בהרבה מובנים אני הרבה יותר ישראלית מאשר דנית, אבל למעשה אני גם וגם וגם.
כשהגענו הנה תכננו להיות פה שישה חודשים. טיול משפחתי ארוך, התאווררות, חוויה משפחתית - זה היה הסטייט אוף מיינד. מפה לשם אנחנו כמעט שלוש שנים פה ונהנים מכל רגע.
כמובן שיש דברים שמחכים לנו בארץ, אנשים ש״השארנו מאחור״ והמצב בארץ מעסיק אותנו לא מעט. אבל אנחנו מרגישים ברי מזל להיות פה, להינות מהמדינה המדהימה הזו, להיות מסוגלים לחוות את העולם, לתת רוגע וביטחון לילדים, ולצבור חוויות - לא לכולם יש את הפריבילגיה לעשות את זה ואנחנו מוקירים תודה על מה שיש לנו.
מה נעשה מכאן? לא יודעים. החיים קצרים, אנחנו חיים אותם.
ספרי על הרגל שנותן לך פה לתחושה של בית: כיוון שיש לי פה משפחה, לקפוץ לארוחת שישי בערב אצל סבתא (Mormor) שלי זה בהחלט מרגיש בבית. אבל גם לבלות עם חברים ישראלים מפה, לרקוד כל שישי בסלון לצלילי עומר אדם, לארח ולבשל, ואפילו לשלוח את הילדים לקרולינסקולן - התחושה הזו של להיות מוקפת באנשים ש״מבינים אותך״, לעצור לומר שלום ולחבק כמעט כל הורה שני בדרך לכיתה, גם זה במובן מסוים בית.
למה את הכי מתגעגעת בישראל? חוץ ממשפחה, חברים וחומוס של שישי על הים? האמת, אני הכי מתגעגעת לפאבים הישראלים. יש שם אווירה שקשה למצוא פה. עד היום לא התרגלתי לעובדה שרוב הפאבים פה לא מגישים אוכל ונשנושים, במקרה הטוב שקית תפוצ'יפס :)
יש הרגל סקנדינבי חדש שאימצת לחייך? לסגור את המחשב בשעה שלוש וליהנות מיום שלם לפניי. זה רוגע שאין לתאר; לקפוץ לים באמצע שבוע, ללכת לאכול גלידה עם הילדים, לעשות אימון בשלוש בצהרים.. דברים שרק יכלתי לחלום עליהם בארץ.
למה בחרת את המתכון הספציפי הזה? בואכה גיל 35, אני מסתכלת לאחור ומודה על כל כך הרבה. כל מה שעשיתי בחיים, כל מה שראיתי, האנשים שליוו אותי - כולם חלק ממי שאני. כל חוויה הוסיפה עוד נדבך.
יש לי משפחה שמגיעה מדנמרק וגרמניה אבל גם מהודו ועיראק. גדלתי ברעננה אבל את השנים הראשונות ביליתי בשכונת מצוקה. אני מעמידה שלוש סירים במקביל ועושה חריירה חמין וקוסקוס, אבל גם הכי נהנית מסביצ'ה טוב, פיין דיינינג וכוס יין איכותי.
אני מבלה עם הילדים שלי מלא ונהנית בטירוף מהטייטל הזה, אבל גם לא מוותרת על מה שאני אוהבת ועושה לי טוב - בין אם זה לרקוד, להקים סטרטאפ, או לטייל בעולם. אני גם וגם וגם. וגם המתכון הזה, הוא הוא מתכון של גם וגם וגם.
המנה הזו נקראת מהאשה- והיא ורסיה של ממולאים שהגיעה מעיראק להודו דרך המטבח היהודי. מדובר בקבוצה מאוד ספציפית של אנשים שמכירה ומכינה את המתכון הזה. סבתא שלי הגרמניה ניצולת השואה, חרדית למשפחת רבנים, התחתנה עם בחור הודי חילוני בליין שפגשה בלונדון. כל חייה בישלה את המאכלים של המשפחה שלו (אפשר להתווכח עד כמה זה היה פמיניסטי או לא, אבל זו היתה המציאות). מהאשה, האלק, פאלאו, הלבה - כולם מאכלים שאכלתי כל חיי אצלה. התבשיל הזה, המהאשה, שהוא גרסה הודית-עיראקית-יהודית לממולאים, הוא פשוט מעדן. או כמו שאסף קורא לזה ״כמו לאכול ממתקים״.
פעם בכמה חודשים אני מכינה אותו, תמיד בגרסה של הבצלים הממולאים, אבל אתם יכולים גם לבחור למלא עגבניות או עלי גפן. תהנו, וספרו לי איך יצא :)
ועכשיו - למתכון!!
מצרכים
המילוי:
¼ קילו עוף טחון (לא בקר!)
½ כוס אורז בסמטי שטוף
עגבניה קטנה חתוכה
שן שום
מעט ג'ינג'ר מגורד
½ צרור כוסברה קצוצה
תבלינים: מלח, כורכום, ציפורן, קינמון (אין לי כמויות, זה לפי העין, אבל זה הולך ככה - הכי הרבה מלח וציפורן, מעט יותר כורכום, ועוד יותר מעט קינמון)
- 2 בצלים גדולים (קשה למצוא פה בסופרים הרגילים בצלים ענקיים, אבל קפיצה לבני דודים תעשה את העבודה)
הוראות הכנה
המלית: לערבב הכל עם התבלינים ולשים במקרר שיתאחה ויקבל טעמים. מומלץ ערב קודם.
הבצלים: לקחת שני בצלים ענקיים, ולחתוך אותם לאורך רק עד האמצע (המטרה היא לקבל שכבות של בצל שניתן למלא)
לבשל את הבצלים במים רותחים עד שהם מתרככים אבל לא מדי! בערך עשר דקות מרתיחה - הם צריכים להיות גמישים מספיק כדי שאפשר יהיה לגלגל אותם אבל לא מושי מדי.
אחרי בישול, לתת להתקרר קצת ולהפריד שכבה שכבה. למלא כל שכבה בכף מהמילוי.
הבישול:
בסיר רחב (סוטאז') מחממים שמן עם כף כורכום וכף סוכר חום, מסדרים את הבצלים צמוד צמוד, ומפזרים מעליהם מלח.
אחרי כרבע שעה, כשהבצלים שחומים מצדם האחד, נהפוך אותם, נפזר עליהם מיץ מלימון שלם, נכסה ונמשיך לבשל על חום נמוך עד שהם מתרככים ובשלים. לרוב לא יותר מחצי שעה.
(כיוון שהבצלים מגירים נוזלים, יחד עם מיץ הלימון אין צורך בעוד רוטב והם מתבשלים בשמן ובמיץ של עצמם. אבל אם יש צורך תמיד אפשר להוסיף מעט מים).
בתיאבון!
