במפגש בין העיר לים, מחכה הדמות המזוהה ביותר עם קופנהגן: בת הים הקטנה. אבל מי שמגיע לכאן רק בשביל פסל ברונזה קטן עשוי להחמיץ את מה שמקיף אותה — מרחב פתוח, היסטורי, שקט, עם שורשים עמוקים בתרבות הדנית ובזהות העירונית.

בין שבילי האבן של קופנהגן, מרחבים פתוחים ונופים נורדיים רגועים, מתפרצת מזרקה אחת שאינה דומה לשום פינה אחרת בעיר. זהו פסל מונומנטלי ועוצמתי במיוחד, אולי החריג ביותר בנוף המינימליסטי של העיר. ברגע שיוצאים מתחנת המטרו Marmorkirken או חולפים ליד כנסיית סנט אלבן והקסטלט, היא פשוט מופיעה במלוא הדרה. מים מתנפצים, דמויות דרמטיות עשויות ברונזה, וסיפור מיתולוגי שמקשר בין ים, אלים והמיקום הגאוגרפי.

פארק בצפון־מזרח קופנהגן, בשכונת Østerbro, בשטח המשתרע על פני יותר מ־50 דונם ומשמש כבר מעל מאה שנה את תושבי העיר והמבקרים בה. בעבר היה זה אזור ביצתי פתוח, ששימש לצורכי צבא ולמצעדי חיילים, עד שבתחילת המאה ה־20 הוחלט להקדיש אותו כולו לציבור. מאז הפארק הוא מרכז חיים, דווקא בזכות האופן שבו הוא נטמע בחיי היומיום.