45 שעות באורהוס - גיחה קצרה לצד השני של דנמרק

מסלול והמלצות לביקור באורהוס שכתב לנו עפר בר-לב!

קיץ ומזג האויר בדנמרק במיטבו ולכן רוצים לטייל אבל לפעמים יש גם מגבלות. בגלל רצף ביקורים מתקרב ומגבלה על כמות ימי החופש שאנחנו רוצים ״לבזבז״ כדי להיות זמינים עבור המבקרים, החלטנו לעשות גיחות קטנות יותר, בעיקר בסופי שבוע ולנסות ולהרחיב קצת את היכרותינו עם המדינה שבה בחרנו לגור.

הפעם בחרנו לבקר לראשונה באורהוס, העיר השניה בגודלה בדנמרק. כבר הרבה זמן שאני רוצה לבקר שם ולראות עוד ערים ״גדולות״ (הכל יחסי!) בדנמרק. קראתי קצת וגם שמעתי מישראלים אחרים שיש מה לראות ולעשות והחלטתי לבדוק את זה במו עיני. וכך, עשיתי עוד קצת מחקר ובירורים והודעתי לבן זוג שאנחנו נוסעים!

אנחנו אנשי עיר מטבענו ומכיוון שהיריעה היתה קצרה ומוגבלת, מן הסתם לא הספקנו לראות את כל מה שיש לעיר להציע. אנחנו גם נטולי ילדים ובאופן טבעי מעדיפים ללכת הרבה ברגל ופחות להשתמש בתחבורה הציבורית כך שהטיול הזה אולי לא יתאים לכולם, אבל בהחלט אפשר לקחת ממנו השראה ורעיונות!

בחרנו לנסוע ברכבת מקופנהגן לאורהוס, נסיעה שנמשכת קצת מעל 3 שעות. את הכרטיסים ניתן להזמין באתר של DSB בקלות וביעילות אבל חשוב לשים לב שחלק מהנסיעות המוצעות כוללות החלפת רכבות ושילוב עם אמצעי תחבורה אחרים, כך שהנסיעה תהיה ארוכה יותר. מכיוון שאין משמעות מבחינת המחיר (רק הזמינות), מומלץ לבחור ברכבת הישירה יותר שיוצאת כל שעה.
הנסיעה הייתה שקטה וחלקה ויש אפשרות לבחור מקומות מראש (מומלץ!) וגם לבחור בין קרון שקט לקרון משפחות. בהתאם ליעילות הדנית, הרכבת מתחילה עם מספר רב של קרונות ונפרדת מחלקם לאורך הדרך, במספר תחנות, ככל שכמו הנוסעים יורדת. זה נותן משמעות נוספת להזמנת מקומות מראש מכיוון שבהתאם ליעד, תשובצו לקרון הנכון ולא תצטרכו לנדוד במהלך הנסיעה. בהתאם לתכנית, עלינו על הרכבת מעט לפני שעת היציאה (15:30) והגענו לאורהוס בשעות הערב המוקדמות, בדיוק בזמן להניח את התיקים במלון וללכת להסתובב קצת ברחובות העיר לפני ארוחת הערב.
אנחנו בחרנו ללון במלון Radisson RED Aarhus שסמוך לבית העירייה ובמרחק הליכה מהרבה נקודות עניין בעיר.

Åboulevarden - נחל שהפך לטיילת עירונית שוקקת חיים

לפני ארוחת הערב טיילנו בעיקר במרכז העיר, ברחובות הקטנים שמהווים או מקיפים את ה-Strøget של אורהוס. בתור אדריכל לשעבר, שמעתי לא מעט על הפרויקט שלהם לשחזור הנחל שזרם במרכז העיר עוד מימיה הויקטינגים של העיר. הנחל, שהפך לרחוב כבר במאה ה- 17, כוסה בחלקו ורוצף בראשית המאה ה- 20 בכדי לאפשר את הרחבת הרחוב לטובת כלי רכב. רק ב- 2005 לאחר קרוב ל- 16 שנות דיונים בנושא, הוחלט לפתח מחדש את הנחל ולצמצם את הרחוב חזרה ולקח להם עוד כעשר שנים בסה״כ, עד שכל המקטעים הושלמו.
היום מדובר במדרחוב מתויר שוקק חיים ומסעדות שבהחלט אפשר למצוא בו גם מקומות טובים לאכול או סתם לשבת קצת לנוח.

מכיוון שאנחנו אוהבים אוכל טוב, היה לי חשוב לבחור מראש את המקומות שבהם נאכל ולוודא שיהיה שולחן פנוי ולכן, לאחר התייעצות קלה עם ישראלים בקבוצת ישראלים ב-Jylland בחרתי במסעדת Klokken  והזמנתי בה מקום מראש. המסעדה ממוקמת ברחוב קצת צדדי מהטיילת אבל שווה ביקור. האוכל הוא אוכל דני מאוד וטעים, והמנות גדולות ומפנקות.

לאחר ארוחת הערב, חזרנו למלון, שבעים ועייפים לנוח לקראת יום המחר שאותו מילאתי בפעילויות.

כל מה שיש לאורהוס להציע!

יש את אלו שאוהבים לישון עד מאוחר בחופשה, אבל למי שזמנו מוגבל, השינה היא בזבוז זמן ובכל זאת, קמנו מוקדם אבל לא מוקדם מדי. את ארוחת הבוקר שלנו התחלנו בקפה מקומי קטן וחמוד, דווקא מחוץ לאזור המתוייר של מרכז העיר. בקפה Folkeven אפשר למצוא את כל מה שאתם מכירים מקופנהגן, החל מ- BMO (Bolle med ost,לחמניה עם גבינה צהובה) ועד דייסת צ׳יה, והכל עם קפה טוב באווירה שכונתית ורגועה.

אחרי ארוחת בוקר דשנה וקפה טוב, המשכנו אל התחנה הראשונה שלנו - מוזיאון העיר הישנה Den Gamle By . הכניסה למוזיאון בתשלום אבל שווה כל קרונה! אני מודה שקצת חששתי שזו אטרקציה שמתאימה לילדים בלבד, אבל שמחתי לגלות שגם מבוגרים יכולים להנות ממנה. או שאני פשוט עדיין יותר ילד בנפשי ממה שחשבתי…

המוזיאון הוא אסופה של מבנים בסגנונות שונים ובזמנים שונים מרחבי כל דנמרק והוא מזמין את המבקר לחוות חיים בדנמרק לאורך כל התקופות. יש מבנים ישנים של איכרים, בעלי מקצועות שונים או אצילים ובעלי תפקידים מול דירות של אנשים אמיתיים מ- 2014 או בר ג׳אז משנות ה-70. 

כמעט לכל בניין אפשר להכנס ולחקור אותו וישנם גם שחקנים בתלבושות שיכולים לספר ולהדריך אתכם. יש לא מעט חנויות שבהם מציגים מה היה בתקופה הרלוונטית ואפילו מוכרים לכם דברים!

אל תפספסו את המאפייה העתיקה שבה מוכרים מאפים שנאפו לפי מתכונים ישנים ובשיטות של פעם. אומנם האשליה קצת נשברת כשהמוכרת, הלבושה בלבוש תקופתי, שולפת את מסוף כרטיס האשראי, אבל עדיין זה נותן טעם של פעם!

אחרי כמעט שעתיים של סיור במקום (ואפשר היה יותר!) המשכנו לגנים הבוטנים שליד. הגנים הם חלק מפארק גדול יותר שלא היה לנו זמן לחקור אותו יותר מידי לעומק ולכן אספר רק על החממות והמוזיאון עצמם שנמצאים 5 דקות הליכה מהיציאה ממוזיאון העיר הישנה. אם יש לכם את הזמן, אל תוותרו על הביקור בחממות הגנים! יש שם מבחר צמחים מעל העולם והחממה המודרנית יותר כוללת גם פרפרים חיים שמרחפים סביבכם וטיפוס לצמרת החממה על גבי מגדל עץ עם תצפית מעל.

עם רעב מתגבר המשכנו בדרכנו לכיוון מרכז העיר וחיפשנו לנו מקום לאכול וכך הגענו לרחוב Vestergade ששם מצאנו מקום נחמד לאכול בייגל סנדוויץ׳ טעים לארוחת צהרים ב- Lillebror ולאחר מכן לקחנו קפה לדרך ב- Bill's Coffee.
השעה כבר הייתה לקראת 15:00 והיה לנו חשוב להספיק ולראות את הקתדרלה של העיר לפני שהיא נסגרת אז המשכנו בהליכה לאורך הרחוב עד שהגענו אל הכיכר הגדולה שבה הקתדרלה שוכנת. למזלנו, התברר ששעות הפתיחה בגוגל אינן מעודכנות והקתדרלה נסגרת רק ב- 16:00 מה שנתן לנו זמן להסתובב ולחקור אותה קצת יותר בנינוחות. 

אפשר לשלם כ- 20 קרונות למבוגר כדי לטפס 150 מדרגות ולקבל תצפית טובה על כל אורהוס, אבל אותנו זה פחות עניין ומאוחר יותר גם גילינו אופציה חינמית שווה הרבה יותר (פרטים בהמשך!).

בסמוך לקתדרלה היו מספר דוכנים של חפצי אומנות ונוי ולא יכולנו שלא להמשך אל דוכן הקרמיקה שהציג כדים, כוסות וקערות בכל מידי גדלים, צבעים וטקסטורות. כיאה לעולמנו הקטן, מהר מאוד הבנו שמדובר בדוכן של ישראלי שגר שם שנים רבות בשם אורי אביטן. שוחחנו קצת עם אורי בדיוק כשהפגנה פרו-פלסטינית חצתה את הרחוב וקיבלנו ממנו המלצה חמה על תצפית משגעת, לא רחוק מאיתנו. לפני שנפרדנו רכשנו ממנו מזכרת קטנה ואני ממליץ לכם לבדוק את עמוד האינסטגרם שלו ואת החנות המקוונת .

אחרי המפגש עם אורי ירדנו אל מוזיאון הויקינגים ששוכן ממש ליד. שימו לב שהמילה מוזיאון מקבלת פה משמעות מאוד רחבה! מדובר בחלל תת-קרקעי שנמצא במרתף של בניין מודרני, במקום שבו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ממצאים מהתקופה הויקינגית של העיר. יורדים גרם מדרגות ארוך ואיתו גם נוסעים קצת אחורה בזמן כמה מאוד (שימו לב, שהשנים מסומנות על המדרגות). במקום ישנה מכונה אוטומטית לרכישת כרטיסים אבל הוא לא היה מאויש באותו הזמן ואף אחד לא בדק לנו את הכרטיסים שרכשנו - שיטת האמון הדנית הידועה.

משם המשכנו על פי ההמלצה של אורי על חנות הכלבו Salling כדי לעלות אל הגג המדהים שיש להם שם (לא לפני שגם עשינו קצת שופינג במבצעים שהיו באותו יום). הגג של חנות הכלבו מכיל שני מפלסים של פארק אורבני רב-מפלסי הכולל בתי קפה, דוכני מזון, שתיה וגלידה, גינה אורבנית ותצפית שממש לא כדאי לפספס. 

עמוסים בחוויות וגם קצת קניות, המשכנו לרובע הלטיני של העיר ואל הפסקת הקפה הבאה שלנו בקפה La Cabra . את בית הקפה הזה אנחנו מכירים מהסניף שלו פה בקופנהגן ונחמד לראות שכמו פה, גם שם, יש קפה טוב, אבל גישה פלצנית משהו. 

לאחר טעינת מצברים, המשכנו לטיול לכיוון הנמל כדי לספוג קצת אוויר-פיורד-צלול-כיין ולסמן עוד וי על משהו שהיה חשוב לי באופן אישי. כשגרנו פה לפני כעשור, התנדבתי בארגון פסטיבל פה בעיר ועשינו את האירועים שלו במבנה ששכן בזמנו ליד הספריה בקופנהגן - Dome of Visions. מעט לאחר שחזרנו לישראל, הכיפה הועתקה אל משכנה הנוכחי באורהוס ושם היא משמשת כחלל אירועים עם דגש על אירועים עם אוריינטציה קהילתית וחברתית. יש שם גם בית קפה נחמד ונוף אל הנמל של אורהוס והמנוף המפורסם שלו.

משם כבר חזרנו אל המלון, לפרוק את הקניות, להרים קצת רגליים ולהתארגן לארוחת ערב ודרינקס בבר בשם Oops. ההמבורגרים שם היו מצוינים והקוקטיילים משובחים! מפאת הצורך לשמור על שלום בית, אני אמנע מלחלוק תמונות שיוכיחו את זה…

חצי יום? לו״ז מלא!

למחרת השכמנו והתארגנו בזריזות יחסית מכיוון שרצינו לנצל את מירב היום לפני הרכבת חזרה לקופנהגן ב-16:15. עשינו צ׳ק אאוט מהמלון והשארנו את התיק למשמרת שם ושמנו את פעמינו בזריזות לבית קפה מקומי חביב בשם Echo Eatery. בית הקפה שוכן בתוך חנות לכלי בית מעוצבים, בהתאם למסורת הדנית אבל לצערנו החנות עצמה הייתה סגורה אז יכולנו רק להתרשם מהקפה המצוין, האוכל המעולה והמדפים עם הכלים היפים שהוצגו באזור בית הקפה עצמו.

אכולים וטעונים, שמנו את פעמינו לאורכו של הנחל אל מוזיאון האמנות המפורסם של אורהוס, ARos. המוזיאון עצמו הוא קוביית לבנים גדולה ואטומה ברובה המתנשאת מעל הרחוב ועטורה בהילת הזכוכית המפורסמת שלה הצבועה בצבעי הקשת שתוכננה על ידי האמן Olafur Eliasson בשנת 2011.

זהו מוזיאון שמציג בעיקר אמנות מודרנית אבל יש לו גם תערוכות חתך המציגות יצירות אמנות קלאסיות יותר ויש דגש ניכר על אמנות ואמנים דנים. אף על פי כן, אחת היצירות המפורסמות והמשפיעות ביותר של המוזיאון אינה של אמן דני אלא אמן אוסטרלי בשם Ron Mueck ומציגה את דמותו ההיפר-ראליסטית אך מוגזמת בגודלה של ילד מפוחד

גם אם אתם לא חברים טובים של אומנות יותר מודרנית, תוכלו למצוא במוזיאון משהו עבור כל אחד ואחת ובמיוחד, אל תפספסו את התצפית הפנורמית למעלה. הודות למיקומו של המוזיאון על גבעה (כן, כן! גבעה בדנמרק!) אפשר לקבל תצפית של 360 מעלות על העיר וסביבתה גם מבלי לעלות ולהכנס לתוך היצירה של Eliasson. למרות זאת, אל תוותרו על החוויה, גם אם אתם סובלים מפחד גבהים משתק כמוני. 

אחרי 3 שעות במוזיאון, חלקן יותר מעמיקות וחלקן פחות, המשכנו חזרה למלון ואספנו את התיקים. משם המשכנו רגלית אל Aarhus Street Food. זהו שוק אוכל רחוב עם דוכנים מכל המטבחים שרק תוכלו לדמיין ועם חללי ישיבה פנימיים או בחוץ, כך שכל אחד יכול למצוא משהו שיתאים לו. יש הרבה נקודות דמיות בינו ובין שוק האוכל Reffen שאנחנו אוהבים בקופנהגן, אבל לנו הוא הזכיר יותר את שוק האוכל של קופנהגן במקומו המקורי ב- Papirøen, לפני כעשור.
משם חתכנו דרך תחנת הרכבת אל הצד השני של העיר, אל אזור עירוני שאינו מתויר כלל להפסקת קפה אחרונה באחד מבתי הקפה של הרשת המקומית Street Coffee . זוהי רשת קטנה והאוירה בה פחות מסחרית מרשתות אחרות וזה מאוד התאים לנו כמקום לנוח ולשתות קפה אחרון לפני שאנחנו עולים לרכבת הביתה.

עלינו לרכבת בזמן והנסיעה הביתה חלפה במהירות ובנעימים. כמה נחמד שאפשר לקפוץ לגיחה קצרה ולהרגיש קצת מקום אחר אבל כזה שאינו באמת אחר לגמרי.
לחיי עוד גיחות רבות שכאלו!