הכינו גינתכן.ם לאביב- חלק 2

הגנן המלכותי הראשי שלנו בפרק שני על שתילה, זריעה וכמה מיתוסים שחשוב לנפץ.
לחלק הראשון

"רבן יוחנן בן זכאי היה אומר: אם היתה הנטיעה בתוך ידך ,ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו". (אבות דרבי נתן, פרק לא)

במאמר חז"ל המשונה הזה אומר לנו רבן יוחנן בן זכאי שנטיעה היא מעשה כה חשוב, עד כי אפילו אם מגיע המשיח יש קודם לסיים לטעת ורק אחר כך לקבל את פניו. מכאן עלינו ללמוד שנטיעה ושתילה הם עניין רציני, ויש לנהוג בהן בכובד ראש, לבצען בריכוז ובזמן הנכון. בנטיעה יש מעשה של אמונה ותקווה- אני שותל כדי להנות מהצמח בעתיד, לראות את הפרות העתידים לבוא, ולקיים עם הנצח הזה (ולכן גם הטבע) מערכת יחסים. תקשורת בין אדם אדמה וצמח.

לכן את המאמר הבא אני מבקש להקדיש לאחת המלאכות שאנשים עושים בקלות דעת, אך יש בה כמה סודות לגלות- מלאכת השתילה.

נתחיל בתזמון
במאמר הקודם ציינתי שהזמן הנכון לשתול הוא בעונות המעבר. הדבר נכון לישראל וגם לדנמרק.
המנהג לטעת בט"ו בשבט הוא איוולת שעוצבה על ידי מורים בראשית המאה שעברה בארץ ישראל בלי ידע גנני כלל. נטיעה בשיא החורף מעמידה את השתיל שלנו באתגרים גדולים מאוד. כך כתב על המנהג עזריה אלון, איש החברה להגנת הטבע: "כל עניין הנטיעה בטו בשבט מופרך מעיקרו: אין זה תאריך מתאים לנטיעה כלל ועיקר. עצי יער ועצי שלכת צריכים להיות נטועים זמן רב לפני כן: הראשונים כדי שייטיבו לנצל את גשמי החורף. והאחרונים משום שבמועד זה הם כבר צריכים להיות מוכנים להשריש וללבלב.
גם עצים כגון עצי הדר – עדיין לא הגיע מועדם להינטע." אם בישראל אין לטעת בחורף, בדנמרק על אחת כמה וכמה עם האדמה הקפואה ומכות הקור. הגידול של העצים בקור איטי מאוד ולכן ההשרשה תהיה איטית וקשה עבור השתיל שלנו. כמו כן האדמה הקפואה קשה מאוד לחפירה. וכאן אנו מגיעים לסוגיה השניה- מלאכת החפירה.

חפירה
העבודה החשובה ביותר בשתילה היא הכנת הבור. יש תורות מרובות כיצד להכין את הבור המושלם, אך כלל האצבע שחוזר בכולם והוא החשוב ביותר- כל החלק של השתיל שנמצא כעת בתוך העציץ צריך להיות בתוך האדמה. כל מה שמעל צריך להיות מעל- כלומר גובה האדמה בשתיל שלנו צריך להיות זהה לגובה הקרקע בה אנו שותלים.
אם נשתול עמוק מדי ותחילת הגזע תהיה מתחת לאדמה לשתיל יהיה קשה לקבל חמצן. אילו לא נחפור בור עמוק מספיק, חלק מהשורשים יהיו באויר מחוץ לקרקע, יתנוונו, יתיבשו, ישארו כצלקת מכוערת בגינתנו ויזמינו פטריות ושאר מחלות לצמח. אלו תקלות שאי אפשר לתקן בדיעבד, לכן יש להשקיע ולחפור את הבור בגודל הנכון. לאחר מכן נהוג לערבב את האדמה שהוצאנו מהבור עם קומפוסט ולכסות בה את הרווח שבין השתיל שלנו לבור. אם הבור יהיה גדול במידה מסוימת מגודל השתיל (אבל נמלא אותו מחדש באדמה) הקרקע סביב השתיל תהיה מאווררת במידה שתעזור לצמח להשריש.

בזריעה העקירון דומה. נביטה אידיאלית קוראת בעומק טוב. כלל האצבע הוא כפול מגודל הזרע. זרעים שנחפרו עמוק יותר אולי ינבטו בשנה הבאה. אבל אולי גם לא ינבטו לעולם. זריעה שטחית יכולה לייבש את הנבט או להזמין ציפורים לאכול לנו את הזרעים.
אז זמן הזריעה יש לבצע בהתאם להוראות הספציפיות של כל זן- והן נכונות גם לדנמרק.

השקיה
מיד לאחר השתילה כדאי לתת כמות גדולה של מים כדי שנהיה בטוחים שהאדמה מחולקת באופן שווה על השורשים. בעונת הגשמים לא צריך להשקות את השתילים באופן קבוע כי יש ממש מספיק מים לכל צרכיהם. את ההשקייה הראשונה נצטרך בכל מקרה ובכמות נדיבה של מים. כלל האצבע בהשקיית עציצים הוא: להשקות רק כשהאדמה מתייבשת, ובכל פעם להשקות כמות גדולה מספיק כדי שהמים יצאו מתחתי העציץ או המיכל.

אדמה
באיזו אדמה נשתול? תערובת עציצים שקונים במשתלה היא תערובת אידיאלית לצרכי הצמח, אך היא הכרחית רק במצע מנותק, כלומר עציצים, אדניות וכלים אחרים. אם שותלים בקרקע, כמעט כל אדמה היא טובה. אם האדמה שלכם חולית מאוד, מתייבשת מהר , ביצתית או קשה לחפירה- כל אלה לא טובים לצמח אבל קל מאוד לתקנם. לכל בעיות הקרקע הפתרון הטוב ביותר הוא לערבב עם קומפוסט. כמה ? קשה להגיד, זה תלוי באדמה שלכם, פשוט תנסו ותראו. אם הצמחים מצהיבים וכמו נשרפים- דישנתם יותר מדי. אם הבעיה שלכם נשארה כשהיתה, הוסיפו עוד קומפוסט

זהו, אתם מוכנים לחדש את גינתכם בשתילים חדשים. שיהיה בהצלחה!

אם יש לכם שאלות גנניות, תרצו לספר לי על הגינה שלכם, או שאבוא לייעץ מה אפשר לעשות בה, אתם מוזמנים לכתוב לי: itamar.satat@gmail.com

רוצים לקרוא עוד על גינון בדנמרק, חוויותיו של גנן והגיגים על אומנות הגינון? היכנסו לבלוג שלי: 

https://itamarsatat.wixsite.com/blog/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92/tags/gardening