אבני זיכרון בדנמרק, זיכרון שממשיך ללכת איתנו

אבני הזיכרון (Snublesten) הן חלק מפרויקט אמנות והנצחה בינלאומי שהחל בשנות התשעים על ידי האמן הגרמני גונתר דמשיג (Gunter Demnig). מדובר באבנים קטנות המשובצות במדרכות העיר, כשעל גבי לוחית פליז מצוינים שם, תאריך לידה ותאריך מוות או גירוש של נשים וגברים שנרדפו תחת המשטר הנאצי.
 האבנים מהוות את פרויקט ההנצחה המבוזר הגדול ביותר בעולם: עד היום הונחו מעל 90 אלף אבנים ברחבי אירופה, והן מנציחות יהודים, לוחמי מחתרת, מתנגדים פוליטיים, בני הקהילה הרומנית, הומוסקסואלים, נכים ואחרים. כל אבן מחזירה אדם שנמחק מהמרחב הציבורי אל המקום שבו היה סף ביתו.

לכתבה המלאה על המסע בעקבות הקהילה היהודית של דנמרק

דנמרק בשנות המלחמה

דנמרק נכבשה על ידי גרמניה באפריל 1940במספר שעות. אף שהממשל שיתף פעולה בחלקו עם הכיבוש, צמחה בה תנועת מחתרת פעילה, ששיא גבורתה נרשם באוקטובר 1943 כאשר יותר מ־7,000 מיהודי המדינה הוברחו בסירות לשוודיה. יחד עם זאת, מאות יהודים וכן לוחמי מחתרת דנים נתפסו, נעצרו והוגלו למחנות ריכוז, שם מאות מהם ומהן מצאו את מותם.
 אבני הזיכרון בדנמרק נושאות את שמותיהם של אותם אנשים, חלקם יהודים, חלקם חברי מחתרת, חלקם אזרחים ואזרחיות שנרדפו מסיבות אחרות – ומחזירות את סיפורם למקומות שבהם חיו את חייהם היומיומיים.

נוכחות חיה במרחב העירוני

ייחודן של אבני הזיכרון טמון בכך שהן נטמעות בלב היומיום. הן לא מוצבות מאחורי חומות של מוזיאון או במתחמי זיכרון רשמיים, אלא משובצות במדרכות, מול בתי מגורים, ליד חנויות ובתי ספר. מי שממהר לעבודה או לטיול יומיומי יכול להיעצר לרגע מול אבן מבריקה, לקרוא שם ותאריך, ולהיזכר בחיים שהיו ואינם.
האבנים מזמינות אותנו להרים את המבט מהשגרה ולהפוך עובר אורח לעד קטן של ההיסטוריה.

הפרויקט הוא מאוד פיזי ונוכח במרחב הציבורי אך מלווה בתמיכה דיגיטלית המאפשרת העמקה בסיפורים שמאחורי האבנים. 
באתר הפרויקט ניתן לחפש אבנים לפי מיקום גאוגרפי
ולקרוא את הביוגרפיה של כל אישה וגבר שאת שמם פגשתם ברחוב

צילום מתוך אתר הפרויקט

אבנים שאפשר לפגוש

מאז 2019 הונחו בדנמרק מעל 150 אבני זיכרון, הפזורות ב־12 רשויות שונות. כמה מהן ממוקמות בלב מרחבים מוכרים שקל להגיע אליהם:

  • København – ברחבי מרכז העיר, ובמיוחד בשכונות Nørrebro ו־Østerbro, שהיו בהם ריכוזים גבוהים מהקהילה היהודית, ניתן למצוא עשרות אבנים. ההליכה ברחובות ההומים מקבלת שכבה נוספת של משמעות כשהזהב הקטן במדרכה מספר את סיפורם של יהודים ומשפחות שנעקרו מבתיהם.

  • Gentofte – עיר סמוכה לבירה שבה הונחו מספר אבנים לזכר יהודים מקומיים שנעצרו ונשלחו למחנות. האבנים מוצבות מול בתים פרטיים, ומשלבות את ההיסטוריה בתוך רחובות שקטים ופסטורליים.

  • Gladsaxe – כאן מונחת האבן לזכר חיים לייזר אלטרמן, פליט יהודי מפולין שניסה להקים בית חדש בדנמרק. האבן הקטנה ברחוב Runebergs Allé היא עדות אילמת לניסיון חיים שנגדע.

  • Frederikshavn – בצפון יוטלנד הונחו שבע אבנים לזכר יהודים ולוחמי מחתרת. ביניהם ויגו הנסן, צעיר דני שהצטרף למחתרת ושילם בחייו על אומץ ליבו. האבן מול ביתו מזכירה שהיה שכן, חבר, אדם.

בין אם מדובר ברחובות המרכזיים של København או בשכונות שקטות יותר ב־Gentofte ו־Gladsaxe, האבנים נוכחות כחלק מהנוף העירוני ומציעות חוויה חזקה למי שבוחר לעצור לידן.

כמובן שיש אבנים נוספות ברחבי דנמרק ולא רק בקופנהגן וניתן לאתר אותן באתר בלינק אותו פירסמנו בתחילת הכתבה.

פרויקט אבני הזיכרון מעניק לקורבנות שמות ופנים במקום שבו חיו. הוא הופך את ההיסטוריה למוחשית, קרובה, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה. מעבר לכך, מדובר ביוזמה חינוכית וקהילתית: תלמידים רבים משתתפים במחקר ובהנחת האבנים, משפחות מוצאות מחדש את עקבות קרוביהן, ועוברי אורח מקבלים הזדמנות לעצור לרגע של מחשבה.
 האבנים אינן רק זיכרון לעבר – הן תזכורת חיה למה שהתרחש לפני לא מעט שנים, לאומץ המחתרת הדנית אליה התגייסו בהמוניהם הציבור הדני- וזיכה אותם גם באות חסידות אומות עולם, ואולי גם תקווה להבטחה של שימור הקשר האיתן והאנושיות שהפגינו גם לדורות קדימה.