הוגה אחרי צבא

ראש השנה - אחד? מי יודע?

ראש השנה בקופנהגן, ותמר והמשפחה החליטו לחגוג אותו עם הקהילה היהודית- מה שעורר הרבה מחשבות על השורשים וגם על המשמעות של תחילת שנה.מה שבטוח- השנה הזו חייבת להיות טובה. 

On על ידי תמר דביר 0 תגובות

סוף ההתחלה

לא תמיד הכל מצליח או קל או מתיישב עם התמונה שציירנו בראש.הדברים שהיו לנו ברורים על עצמנו מתערערים אבל לידם דברים שחשבנו על עצמנו נפתחים ומתפתחים...פוסט חדש של תמר על...

On על ידי תמר דביר 0 תגובות

לקפוץ למים

בלוג חדש באוויר: לקפוץ למים (ממש, לא רק מטאפורית)תמר מסכמת שנה ראשונה בקופנהגן בדרך הכי פחות צפויה – ברישום למשחה תעלות במי נמל קפואים. בין תרגול נשימות בבריכה לקריאה ב־"לקפוץ...

On על ידי dikla dayan 0 תגובות

אווזי בר בגשם

מותר לבכות. ומותר גם לרקוד.בשבוע אחד בקופנהגן תמר מצאה את עצמה נעה בין שני עולמות – סדנת תנועה אינטימית, הכי קרובה שיש, במבנה הקהילה היהודית, וריקוד בגשם הדני בפארק פתוח....

On על ידי תמר דביר 0 תגובות

רוחות רפאים בדנמרק

הפרק החדש בבלוג של תמר חושף תופעה פחות נעימה של החיים בחברה הדנית– איך נראה ומרגיש לחוות גוסטינג כשאת מגיעה לתרבות חדשה ומנסה לבנות קשרים?תמר משתפת בחוויות בפערים התרבותיים בין...

On על ידי תמר דביר 0 תגובות

הוגה בלי גבולות?

פוסט חדש בו תמר מתבוננת במרקם החיים העירוני, בקשרים השקטים שנוצרים בין אנשים במרחב הציבורי.איך נראית ההתנהלות החברתית הדנית, דרך העדשה של ישראלית שעברה לגור כאן?בלי להצביע על "נכון" או...

On על ידי Tamar Dvir 0 תגובות

הוגה בישראל - מעבדות לחירות

את הפרק החדש תמר כותבת תוך כדי ביקור בישראל - וזו הזדמנות טובה להתחיל להבחין בהבדלים בין המקומות ובשינויים שעוברים עליה ואיך כל זה פוגש את ההוגה שלה...

On על ידי תמר דביר 0 תגובות