ראש ממשלת דנמרק מבקשת להרחיב את איסור כיסויי הפנים למוסדות חינוך

דנמרק חוזרת למוקד השיח הציבורי והפוליטי באירופה, בעקבות הצהרה חדשה של ראשת הממשלה מטה פרדריקסן, לפיה בכוונתה להרחיב את האיסור על כיסויי פנים דתיים כך שיחול גם על בתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי המדינה.


 רקע: מה כולל החוק הקיים?

האיסור על כיסויי פנים, כמו ניקאב או בורקה, נכנס לתוקף בדנמרק כבר בשנת 2018. החוק קובע כי אין לעטות כיסוי מלא על הפנים במרחב הציבורי, כחלק מהמאבק במה שמכונה “סמלים קיצוניים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי החברה הדנית”.

בפועל, החוק הזה מתייחס בעיקר לנשים מוסלמיות שבוחרות לכסות את פניהן מטעמי דת. עם זאת, הוא נכתב באופן כללי וכולל גם כיסויים שאינם דתיים, למשל מסכות פנים מלאות – למעט החרגות רפואיות, מקצועיות או ביטחוניות.

 ההצעה החדשה: גם בתוך מוסדות חינוך

לדברי ראשת הממשלה, מטרת ההרחבה היא "להבטיח שמערכת החינוך הדנית תישאר מקום פתוח, שוויוני ודמוקרטי", שבו "פנים גלויות מהוות תנאי בסיסי לתקשורת בין אנשים וללמידה תקינה".

היא הדגישה כי ישנם "סמלים דתיים קיצוניים" אשר אינם תואמים את ערכי הדמוקרטיה והחינוך שמדינת הרווחה הדנית שואפת לקדם – ולכן יש למנוע את כניסתם לבתי ספר ואוניברסיטאות.

 תגובות וביקורת

ההצעה עוררה תגובות מעורבות:

  • תומכים רואים במהלך חיזוק לערכים דמוקרטיים ושוויון מגדרי, ומציינים כי מוסדות חינוך צריכים לשמש מקום בטוח וחופשי מהשפעות דתיות קיצוניות.

  • מבקרים טוענים כי מדובר בצעד פופוליסטי שמפלג את החברה, מפלה נשים מוסלמיות, ומסכן את חופש הדת והזכות לחינוך של תלמידות ונשים צעירות.

בקרב מומחי זכויות אדם באירופה, יש מי שמביעים חשש כי החוק יוביל להדרה של קבוצות
מיעוט
, בעיקר נשים מוסלמיות, ממערכת ההשכלה הגבוהה.


 מה יקרה הלאה?

הממשלה צפויה להגיש את ההצעה לפרלמנט, וייתכן שהנושא יהפוך לחלק ממערכת הבחירות המקומית והדיונים הציבוריים הרחבים בדנמרק.
נכון לעכשיו, אין תאריך מדויק לאישור החוק – אך הדיון כבר החל, וצפוי לעורר שיח ער גם מחוץ לגבולות המדינה.

 נקודת מחשבה

המתח בין חופש הפרט לבין ערכי מדינה ליברלית הוא אתגר המלווה מדינות רבות באירופה בשנים האחרונות. דנמרק, שמובילה מדיניות הגירה זהירה וקו נוקשה כלפי סמלים דתיים, ממשיכה לבחון היכן עובר הקו – ומי נפגע ממנו.