אם אין אני לי, מי לי – המדריך המעשי להשפעה על התקשורת הדנית

כתבה זו נכתבה על ידי נעמה כהן,  אנתרופולוגית, מפתחת תוכנה לשעבר וכותבת החיה בקופנהגן. עבודתה משלבת אתנוגרפיה, פסיכולוגיה ופנומנולוגיה כדי לחקור כיצד טכנולוגיה, הגירה ופוליטיקה מעצבות חוויה יומיומית ותודעה. היא משלבת מחקר, כתיבה ועבודה יצירתית בין ישראל, דנמרק והמרחב הדיגיטלי.
נעמה פרסמה מאמרים וטורים ב־Politiken והשתתפה בשיח ציבורי בדנמרק סביב אנטישמיות, זהות וחופש אקדמי. היא גם המייסדת של Field Notes & Finds, פרויקט אוצרות של יד שנייה ווינטג׳ שמנגיש לישראלים את התרבות והעיצוב הדני דרך חפצים, סיפורים והקשרים חברתיים, ובמסגרתו היא מקיימת הרצאות, סדנאות וסיורים בדנמרק מנקודת מבט אנתרופולוגית.

**************************************************

בעקבות הפוסט האחרון על נהג המונית והתחושה הקשה שהסיפור לא זכה לבמה הראויה לו, אני מרגישה שזו קריאת השכמה עבורנו. אם אנחנו לא נלמד להשמיע את הקול שלנו, אף אחד לא יעשה זאת עבורנו.

דנמרק היא מדינה דמוקרטית להפליא עם עושר תקשורתי עצום. כדי שסיפורים החשובים לנו יגיעו לכותרות, אנחנו צריכים לדעת איך "להאכיל" את המערכות הדניות במידע, במאמרי דעה ובסיפורים אישיים. ריכזתי לכם מדריך מקוצר לגופי התקשורת המרכזיים ואיך נכון לפנות אליהם:

פלטפורמות למאמרי דעה 

1. Politiken 

• העיתון ה"אינטלקטואלי" של המרכז-שמאל.

• קהל יעד: האליטה האקדמית, הפוליטית והתרבותית.

• קו מערכתי: ביקורתי מאוד כלפי ישראל, נותן במה רחבה לנרטיב הפלסטיני.

• הם מחפשים מאמרי עומק (Kronik). כדאי להתמקד בזוויות של זכויות אזרח, ליברליזם או חוויות אישיות של אפליה.

• https://skrivdebat.jppol.dk/pol/send

2. Berlingske

• העיתון היומי הוותיק ביותר, מזוהה עם המרכז-ימין השמרני.

• קהל יעד: אנשי עסקים, המעמד הבינוני-גבוה ושמרנים.  ניתן לקרוא כתבות רק בעזרת מנוי/ תשלום. 

• קו מערכתי: מאוזן ואף אוהד כלפי זכות ישראל להגנה עצמית. ביקורתי מאוד כלפי האנטישמיות בדנמרק. 

• טיפ לכתיבה: יעד נוח לסיפורים על פגיעה בביטחון האישי של יהודים/ישראלים או פגיעה בערכי המערב. קצת לנאום למקהלה. 

• https://www.berlingske.dk/deltag-i-debatten

3. Weekendavisen

• הסבר: עיתון שבועי איכותי ויוקרתי (יוצא בימי שישי).

• קהל יעד: מקבלי החלטות ואנשי רוח. ניתן לקרוא כתבות רק בעזרת מנוי/ תשלום. 

• קו מערכתי: העורך הראשי, מרטין קרסניק, מוביל קו אינטלקטואלי נחרץ נגד אנטישמיות.

• טיפ לכתיבה: הם מחפשים מאמרים מעמיקים, מנוסחים ברמה גבוהה מאוד ולא "צהובים".

• https://www.weekendavisen.dk/kontakt

עיתונים לחשיפות חדשותיות -  הם לא מחפשים דעות, אלא חדשות והן נשלחות כ״טיפ״.

4. Dr.dk

• הסבר: השידור הציבורי (כמו "כאן" בישראל). המדיום החזק במדינה.

• קו מערכתי: מחויבים לנייטרליות יבשה, אך לעיתים מוטים בגלל הסתמכות על מקורות מקומיים בעזה.

• איך לפנות:. יש לכם תיעוד? וידאו? עדות למקרה חריג? שלחו להם כטיפ. 1212@dr.dk

•  https://www.dr.dk/tipos

5. TV2

• הסבר: ערוץ הטלוויזיה המסחרי הגדול ביותר.

• קהל יעד: פונה לכלל האוכלוסייה, כולל הפריפריה ("דנמרק השנייה").

• קו מערכתי: מחפשים דרמות אנושיות חזקות וסיפורי "אדם מול מערכת".

• איך לפנות: אם יש לכם סיפור ויזואלי חזק (כמו נהג המונית המתועד), הם הכתובת.

• https://nyheder.tv2.dk/1234

6. B.T. 

• הסבר: הטבלואיד (צהובון) הגדול והנפוץ ביותר בדיגיטל.

• קו מערכתי: לוחמני בנושאי ביטחון פנים, הגירה ופשיעה. העיתונאי יונתן קונפינו, שמרבה לכתוב על ישראלים, מפרסם בעיקר שם.

• איך לפנות: מחפשים סיפורים שמתפוצצים ונהיים ויראליים. כתיבה קצרה וחדה.

• מייל למשלוח: 1929@bt.dk

• https://www.bt.dk/tip-os

כללי זהב:

דנית בלבד: אל תשלחו באנגלית. אם אתם לא שולטים בשפה, כתבו באנגלית ותרגמו עם Gemini. פרומפט מעולה אצלי בפרטי. 

בלעדיות: שולחים לעיתון אחד בלבד. רק אם קיבלתם סירוב (או שעברו כמה ימים ללא מענה), ממשיכים לעיתון הבא.

הראו, אל תספרו (Show, don’t tell): אל תגידו לקורא מה לחשוב. השתמשו בעובדות, ציטוטים ודוגמאות מהשטח. לצערנו, כדי שסיפור שאינו בנרטיב ה"מקובל" יתפרסם, אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר עם הוכחות.

התאמה לקהל היעד: כשאתם כותבים, דמיינו את הקורא של אותו עיתון. מה יגרום לו להזדהות אתכם? מה יהיו הטיעונים שלו נגד הטענות שלכם? איך תגרמו לו להישאר איתכם בקריאה .

פרטים מלאים: עיתונים בדנמרק לא מפרסמים מאמרים אנונימיים. חובה לצרף שם מלא, כתובת ומספר טלפון.

חשוב לדעת: הרבה מהכתבות מאחורי חומת תשלום. רוב הקוראים יגיבו לכותרת (שאותה העורך בוחר, לא אתם).