קופנהגן – העיר המאושרת בעולם לשנת 2025
קופנהגן – העיר המאושרת בעולם. אבל האם כולם מרגישים ככה?
קופנהגן זכתה באביב 2025 בתואר המחייב "העיר המאושרת בעולם" על פי מדד Quality of Life Institute, שהשווה 200 ערים שונות ברחבי העולם. במקום שבו האופניים גולשים על פני תעלות מים, והאזרחים שותים קפה במרפסות גם כשבחוץ שמונה מעלות, נדמה שהאושר הוא לא רק מטרה – אלא שגרה.
שיטה חדשה, תוצאה מוכרת
מדד האושר מתבסס על 82 פרמטרים שמחולקים לשש קטגוריות עיקריות: תושבים (Citizens), ממשל (Governance), סביבה, כלכלה, תחבורה ובריאות – שנוספה השנה לראשונה, לאור ההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה. לפי דבריו של ד"ר ברטוש בארטושביץ', ראש המכון, "השילוב בין חוסן בריאותי, מעורבות אזרחית וניהול שקוף הופך ערים יציבות לא רק לחזקות יותר – אלא גם מאושרות יותר."
אז מה עושה את קופנהגן כל כך מוצלחת?
קופנהגן דורגה ראשונה בזכות שילוב ייחודי בין קיימות, עיצוב עירוני מתקדם, שירותים חברתיים נרחבים ורמת אמון גבוהה בין האזרחים למוסדות המדינה. התחבורה הציבורית מתפקדת היטב, שבילי האופניים פרוסים לכל כיוון, והחינוך הציבורי ברמה גבוהה.
כל זה מתקיים במקביל לתרבות קהילתית פעילה ומודעת – אפילו בחורפים הקודרים של העיר. הקופנהגנים, כך נראה, למדו כיצד להפוך את תנאי האקלים הקשים – שעות אור קצרות, גשמים בלתי פוסקים וטמפרטורות קרירות – למנוף לחיים נינוחים יותר, עם דגש על איזון בין עבודה לפנאי. החורף לא עוצר את החיים כאן – הוא רק משנה את הקצב שלהם.
ומה עם מחירי הדירות?
לא הכול מושלם. בעשור האחרון מחירי הדיור בקופנהגן זינקו כמעט פי שניים. המתח שבין הרצון לשמור על עיר ירוקה וברת קיימא לבין הצורך לאפשר מגורים נגישים לכל שכבות האוכלוסייה עדיין דורש פתרון. עם זאת, שקיפות הפעולה של הרשויות המקומיות והגישה ההוליסטית שלהן – שמעודדת שיח פתוח עם התושבים – מקנות תחושת אמון שחורגת מהמקובל בערים גדולות אחרות.
ומה מקבלים בתמורה למסים הגבוהים?
המודל הסקנדינבי המוכר נשאר בעינו: מסים גבוהים במיוחד – אך גם מדינה שמעניקה ביטחון כלכלי ותשתיות חברתיות מעולות. שירותי הבריאות הציבוריים כמעט חינמיים, מערכת התחבורה זמינה לכל, והחינוך מסובסד מהגן ועד האוניברסיטה. התוצאה: תחושת רווחה רחבה – לא רק חומרית, אלא גם נפשית וקהילתית.
עשר הערים המאושרות לשנת 2025
-
København, דנמרק
-
Zürich, שווייץ
-
Singapore
-
Aarhus, דנמרק
-
Antwerpen, בלגיה
-
Seoul, דרום קוריאה
-
Stockholm, שוודיה
-
Taipei, טאיוואן
-
München, גרמניה
-
Rotterdam, הולנד
ומה לגבי מי שלא נולד לתוך המערכת?
דווקא בתוך השפע היחסי הזה, תושבי חוץ – אקספטים – מדווחים על תחושת זרות מפתיעה. על אף שהשפה אינה מהווה חסם של ממש (רוב הדנים דוברי אנגלית שוטפת), לא מעט מהמהגרים מספרים על קושי אמיתי להרגיש שייכים. קהילה מקומית סגורה, נורמות תרבותיות דיסקרטיות ומזג אוויר שלא תמיד מעודד אינטראקציה – כל אלה תורמים לתחושת ניכור.
כמו רבים מדווחים, יש פרדוקס מסוים בלחיות בעיר כל כך "מאושרת", כשאתה עצמך מתקשה להשתלב. דווקא כשכולם נראים מסופקים ומאורגנים – תחושת הבדידות עלולה להחריף.
אז מה אפשר לעשות?
יש דרכים לגשר על הפער:
-
ללמוד דנית – לא חובה, אך מבטא מחויבות להשתלבות.
-
להצטרף לקהילות קהילתיות – חוגים, קבוצות רכיבה, פרויקטים סביבתיים.
-
לקחת חלק בפעילויות חורף – סקנדינביה חיה גם כשקר, וזה מקום להיכרות.
- לאמץ קצת הוגה כחלק מדרך החיים
-
ליצור חיבורים אמיתיים עם מקומיים, ולא להסתפק בבועת אקספטים.
ולמרות כל אלה – חשוב לומר: קופנהגן היא עיר שמתגמלת את מי שמתעקש להישאר. גם אם מזג האוויר קר, הלב המקומי יכול להתחמם – אבל רק אם מתקרבים אליו באמת.
- בחירת בחירה מביאה לרענון עמוד שלם.
