בערב ה־31 בדצמבר 2025, כמו בכל שנה בדנמרק, מיליוני אנשים ישבו מול המסך לצפות בנאום סוף השנה של ראשת הממשלה מטה פרדריקסן. זה לא עוד נאום פוליטי. זה רגע כמעט אינטימי, שבו המדינה עוצרת לרגע, מביטה אחורה על השנה שחלפה ומנסה להבין לאן הולכים מכאן.
הנאום הזה, שנישא שעות לפני הכניסה ל־2026, היה טעון במיוחד. אחרי שנים של חוסר יציבות עולמית, אינפלציה, מלחמות באירופה ושינויים כלכליים חדים, פרדריקסן בחרה להתמקד לא רק במספרים אלא באנשים. במשפחות. ביומיום.
אז מה היא בעצם אמרה, ומה זה אומר על השנה הקרובה?
שנה של אחריות ולא של פחד
כבר בדקות הראשונות של הנאום, פרדריקסן סימנה את הטון. פחות דרמה, פחות סיסמאות. יותר אחריות. היא דיברה על כך ש־2025 הייתה שנה שבה דנמרק נאלצה לקבל החלטות קשות, כלכליות וחברתיות, לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך מציאות.
המסר המרכזי היה ברור: דנמרק לא בורחת מאתגרים, אבל גם לא מנהלת את המדינה מתוך פחד. לדבריה, האחריות של הממשלה היא להגן על החברה הדנית גם כשזה דורש שינויים לא נוחים, ובמקביל להחזיר יציבות וביטחון לאזרחים.
הכלכלה חוזרת לקרקע יציבה
אחד החלקים המרכזיים בנאום עסק בכלכלה. בלי להיכנס לפרטים טכניים, פרדריקסן התייחסה במפורש להקלה ביוקר המחיה שצפויה ב־2026. היא דיברה על כך שהמדינה יכולה סוף סוף להרשות לעצמה להחזיר לאזרחים חלק מהנטל שנשאו בשנים האחרונות.
היא הזכירה את הירידה בעלויות החשמל, את השינויים במיסוי ואת העובדה שיותר משפחות ירגישו הקלה אמיתית בחשבון החודשי. לא כהבטחה עתידית, אלא כמשהו שכבר מתחיל לקרות.
המסר כאן היה חשוב: 2026 לא אמורה להיות שנה של הישרדות, אלא שנה של נשימה.
מדינת רווחה שעדיין מאמינה בעצמה
פרדריקסן הקדישה חלק משמעותי מהנאום למדינת הרווחה הדנית. בריאות, חינוך, טיפול בקשישים. היא הודתה בגלוי שיש עומסים, שיש מחסור בכוח אדם, ושלא הכל עובד בצורה מושלמת. אבל במקביל היא חזרה שוב ושוב על הרעיון שדנמרק לא מוותרת על המודל החברתי שלה.
לדבריה, ההשקעה בשירותים ציבוריים היא לא הוצאה אלא בחירה ערכית. גם ב־2026, גם בעולם פחות יציב, המדינה תמשיך להשקיע באנשים ולא רק בצמיחה כלכלית.
ביטחון, גבולות ועולם לא פשוט
אי אפשר היה להתעלם גם מהמצב הבינלאומי. המלחמה באוקראינה, חוסר היציבות באירופה והמתח הגיאופוליטי קיבלו מקום בנאום, אך בלי טון לוחמני.
פרדריקסן הדגישה שדנמרק תמשיך לקחת אחריות בזירה הבינלאומית, גם דרך נאט״ו וגם דרך סיוע אזרחי והומניטרי, אבל במקביל תשמור על ביטחון פנימי ועל גבולות ברורים. זה היה אחד החלקים שבהם הורגש הניסיון לאזן בין פתיחות לבין זהירות.
ומה לגבי היום־יום שלכם?
אולי החלק המשמעותי ביותר בנאום היה זה שלא נאמר במפורש. לאורך כל הדברים, פרדריקסן חזרה שוב ושוב למילים כמו אמון, קהילה ויציבות. לא כהצהרות גדולות, אלא כמשהו שמתחיל בהחלטות קטנות של מדינה כלפי האזרחים שלה.
2026, לפי הנאום, אמורה להיות שנה שבה החיים חוזרים להיות קצת פחות כבדים. לא מושלמים, לא נטולי אתגרים, אבל ברי ניהול. שנה שבה אפשר לתכנן קדימה בלי לחשוש שכל חודש יביא איתו הפתעה כלכלית חדשה.
סיכום קטן לפני שהשנה מתחילה באמת
נאום סוף 2025 לא ניסה להרשים. הוא ניסה להרגיע. לשדר שהמדינה רואה את האזרחים שלה, מבינה את העומס שהם חווים, ומנסה להחזיר תחושת שליטה.
אם יש משהו אחד שאפשר לקחת ממנו ל־2026, זה הרעיון שדנמרק נכנסת לשנה הזו עם פחות רעש ויותר כוונה. פחות הבטחות גדולות, יותר צעדים מדודים.
ולפעמים, דווקא זה מה שנותן תחושת ביטחון אמיתית
לנאום המלא של ראשת הממשלה מטה פרדריקסן
מקורות
הכתבה מבוססת על נאום סוף השנה של ראשת ממשלת דנמרק ששודר ב־31 בדצמבר 2025, תמלול וניתוחים שפורסמו בתקשורת הדנית המרכזית, בהם DR, TV2 ו־Politiken, וכן סיכומים רשמיים מטעם לשכת ראש הממשלה.
