מסע בעקבות הקהילה היהודית בקופנהגן

הקהילה היהודית בקופנהגן היא עדות חיה להיסטוריה ארוכה ומרתקת של סובלנות, שילוב, שיתוף פעולה והישרדות. סיפורה של הקהילה, המתחיל במאה ה-17, שזור בהיסטוריה של דנמרק כולה, וכולל פרקים של פריחה, משבר ותקומה. מאמר זה מציע הצצה ואולי הבנה לכמה אירועים משמעותיים הנוכחים בעיר עד היום.

ראשית הקהילה: סוחרים ומלכים (המאה ה-17 וה-18)

שורשי הקהילה היהודית בקופנהגן נעוצים במאה ה-17, כאשר משפחות סוחרים יהודיות ספרדיות, בעיקר מאזור אמסטרדם והמבורג, החלו להגיע לעיר. בשנת 1622 הזמין המלך כריסטיאן הרביעי יהודים להתיישב בגלוקשטאט (Glückstadt), שהייתה אז חלק מדנמרק, במטרה לפתח את המסחר. בשנת 1684 הוקמה רשמית הקהילה היהודית בקופנהגן, באישורו של המלך כריסטיאן החמישי.

הקשרים בין הקהילה היהודית לבית המלוכה הדני היו לרוב חיוביים. המלכים ראו ביהודים גורם מועיל לכלכלה, והעניקו להם חופש דתי וכלכלי יחסי. בשנת 1766 הוקם בית הכנסת הראשון בקופנהגן, עדות נוספת להתבססות הקהילה.

המאה ה-19 וה-20: שגשוג ואמנציפציה

במהלך המאה ה-19 זכו יהודי דנמרק לשוויון זכויות מלא. חוקת 1849 העניקה להם אזרחות מלאה, והם השתלבו בחברה הדנית בתחומים שונים – מסחר, מדע, אמנות ופוליטיקה. הקהילה היהודית גדלה ושגשגה, ומוסדותיה התפתחו.

מלחמת העולם השנייה וההצלה ההירואית

אחד הפרקים המרגשים והחשובים ביותר בהיסטוריה של יהודי דנמרק הוא הצלתם במהלך מלחמת העולם השנייה. באוקטובר 1943, החליטו הנאצים לעצור את יהודי דנמרק ולשלוח אותם למחנות ריכוז. אולם, בעקבות מידע שהודלף על ידי דיפלומט גרמני, גאורג פרדיננד דוקוויץ, החל מבצע הצלה המוני של יהודי דנמרק. תושבים דנים רבים, בסיוע של המחתרת הדנית, החביאו את היהודים בבתיהם, בכנסיות ובבתי חולים, ולאחר מכן ארגנו את הברחתם בסירות דייגים קטנות לשוודיה הנייטרלית, שהייתה מוכנה לקלוט אותם.

סיפור ההצלה הוא סמל לגבורה אנושית ולסולידריות. הוא מדגיש את ערכי הסובלנות וההומניות שהיו נטועים עמוק בחברה הדנית. אנדרטאות רבות ברחבי דנמרק, ובעיקר בקופנהגן, מנציחות את גבורתם של המצילים ואת זכרם של הנספים.

על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן ומתוך הבנה שהתקיים כאן מאמץ משותף, החליט יד ושם לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבוד המחתרת הדנית. לא היתה זו הענקת אות חסיד אומות העולם - אות שמוענק ליחידים ולא לקבוצות - אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים. יחד עם זאת, מספר דנים, שמעשי ההצלה שלהם היו יוצאי דופן, זכו באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם.

אתרים יהודיים חשובים בקופנהגן:

• כיכר ישראל (Israels Plads) היא כיכר מרכזית בקופנהגן, הממוקמת ממש ליד Nørreport Station, ובצמוד לשוק האוכל Torvehallerne. הכיכר קיבלה את שמה בשנת 1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כהוקרה על הצלת יהודי דנמרק. במרכז הכיכר ניצבת אבן גדולה שהובאה במיוחד מישראל. אבן זו מסמלת את הקשר בין דנמרק לישראל ואת ההערכה העמוקה של העם הדני למדינת ישראל. הכיכר משמשת כיום כמרחב ציבורי פתוח, בו מתקיימים אירועים שונים ושווקים. היא מהווה נקודת מפגש פופולרית עבור תושבי העיר ומבקרים כאחד, ומזכירה לדורות הבאים את סיפור ההצלה ההירואי ואת הקשר המיוחד בין שני העמים.
  לכתבה המלאה על הכיכר והמרחב
  
  כיכר ישראל (Israels Plads)-מתוך האתר Kend København
  

  
  

  
  
  Rundetårn- המגדל העגול, הממוקם גם במרכז העיר לא רחוק מכיכר ישראל ובית הכנסת הגדול, נבנה במאה ה-17 על ידי המלך כריסטיאן הרביעי, הוא אחד הסמלים הבולטים של קופנהגן. הוא שימש במקור כמצפה כוכבים, כנסייה וספרייה אוניברסיטאית.
  מה שרבים אינם יודעים הוא שעל חזית המגדל, מעל הכניסה, חקוקה כתובת זהב גדולה שנראית כמו אותיות רוניות (הכתב הויקינגי הקדום), אך הן למעשה השם 'יהוה' בעברית.
  כתובת זו היא מחווה ייחודית של המלך כריסטיאן הרביעי לקהילה היהודית, שהייתה קטנה אך משמעותית באותה תקופה. מחווה זו משקפת את יחסו הסובלני והפתוח של המלך כלפי יהודים, ואת ההכרה בחשיבותם לחברה הדנית. המגדל עצמו בנוי ללא מדרגות, אלא עם רמפה ספירלית שאפשרה העלאת ציוד כבד למצפה הכוכבים, וכיום היא משמשת מבקרים לעלות לתצפית מרהיבה על העיר. ביקור במגדל העגול הוא הזדמנות לראות מקרוב את המחווה ההיסטורית הזו ולהתרשם מהארכיטקטורה הייחודית של המבנה.
  
  איור המגדל העגול מתוך האתר Kend København:
  

  
  

   

• בית הכנסת הגדול (Synagogen): בית הכנסת המרכזי של קופנהגן, שנבנה בשנת 1833 בסגנון ניאו-קלאסי. זהו מבנה מרשים וחשוב מבחינה היסטורית וקהילתית.

• בית העלמין היהודי (Mosaisk Vestre Begravelsesplads): בית עלמין עתיק הממוקם בפאתי העיר. כאן טמונים רבים ממנהיגי הקהילה ואישיה הבולטים.

• אנדרטת ההצלה (Mindesmærket for Danmarks Redning af de Danske Jøder): אנדרטה מרגשת הממוקמת בחוף הים, ומנציחה את מבצע ההצלה של יהודי דנמרק. האנדרטה ממוקמת על חוף הים של קופנהגן, באזור הנקרא Havnegade, בסמוך למזח ממנו יצאו רבות מהסירות לשבדיה. היא נמצאת לא רחוק מהמוזיאון הימי של דנמרק (M/S Maritime Museum of Denmark) ומהאופרה של קופנהגן.

• המוזיאון היהודי של דנמרק (Danish Jewish Museum): 

  בליבה של קופנהגן שוכן המוזיאון היהודי דנמרק (Jødisk Museum Danmark), פנינה תרבותית המזמינה את המבקרים למסע מרתק בעולמם של יהודי דנמרק לאורך ההיסטוריה. המוזיאון, השוכן במבנה היסטורי מהמאה ה-17, מעוצב באופן ייחודי על ידי האדריכל הנודע דניאל ליבסקינד, שתכנן חלל מרהיב המשלב בין עבר להווה ומעוצב בצורת סירת משוטים על מנת לחבר לסיפור ההצלה עצמו.

  התערוכות במוזיאון פורשות סיפור עשיר ומגוון, החל מהגעתם הראשונה של יהודים לדנמרק במאה ה-17, דרך תקופת הזהב של הקהילה היהודית במאה ה-19, ועד ימינו אנו. המבקרים יכולים להתרשם מחפצים היסטוריים, תצלומים נדירים, מסמכים מרתקים ועדויות אישיות המאירות את חייהם, תרבותם ומסורתם של יהודי דנמרק.

  אחד משיאי הביקור במוזיאון הוא החדר המוקדש לסיפור ההצלה המופלא של יהודי דנמרק באוקטובר 1943. באמצעות מיצגים מרגשים וסיפורים אישיים, נחשף המבקר לגבורתם של אזרחים דנים רבים שהצליחו להציל את רוב יהודי המדינה מפני הנאצים.

  

  המוזיאון היהודי דנמרק אינו רק מקום לשימור ההיסטוריה, אלא גם מרכז תרבותי פעיל המקיים תערוכות מתחלפות, הרצאות, סדנאות ואירועים קהילתיים. הוא מהווה מקום מפגש לדיאלוג ולקידום הבנה בין תרבויות שונות.

  לכתבה שהתפרסמה ב YNET על סיפור ההצלה האישי של סיליה ויינר
  
  

הסיפור של GIlleleje
גילליי, עיירת דייגים קטנה בצפון זילנד, הפכה לנקודת יציאה מרכזית במבצע ההצלה לכיוון שבדיה. מאות יהודים מצאו מחסה בעיירה, ומשם יצאו בסירות לשוודיה. תושבי גילליי גילו אומץ לב יוצא דופן וסיכנו את חייהם כדי להציל את היהודים. הם ארגנו מקומות מסתור, סיפקו מזון ודאגו להסעתם לנמל.

הטרגדיה של 82 היהודים:
למרבה הצער, לא כל ההברחות הצליחו. ב-6 באוקטובר 1943, הלשין משתף פעולה דני על קבוצה של 82 יהודים שהסתתרו בעליית גג של מלון בעיירה גילליי. הם נתפסו על ידי הגסטאפו ונשלחו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כוסלובקיה. חשוב לציין כי מתוך 82 היהודים שנתפסו בגילליי, כולם שרדו את השואה וחזרו לדנמרק לאחר המלחמה. זאת בזכות מאמצים של ממשלת דנמרק לשמור על קשר עם האסירים הדנים בטרזיינשטט ולשלוח להם חבילות מזון ותרופות, מה ששיפר את תנאי המחייה שלהם באופן יחסי.

אנדרטאות וזיכרון בגילליי:
כיום, ישנם מספר מקומות בגילליי המנציחים את מבצע ההצלה ואת זכרם של היהודים:

• אנדרטת הזיכרון בנמל גילליי: אנדרטה זו מנציחה את מבצע ההצלה ואת אומץ לבם של תושבי העיירה. היא ממוקמת ליד הנמל, נקודת היציאה של הסירות לשוודיה.

• לוחות זיכרון: ישנם לוחות זיכרון המוצבים במקומות שונים בעיירה, המנציחים אתרים ששימשו כמקומות מסתור ליהודים.

• מוזיאון גילליי: במוזיאון המקומי ניתן למצוא תערוכות המתעדות את תקופת המלחמה ואת מבצע ההצלה.

ביקור בגילליי הוא הזדמנות חשובה ללמוד על פרק חשוב זה בהיסטוריה, להוקיר את אומץ ליבם של תושבי העיירה ולזכור את קורבנות השואה. חשוב להדגיש את העובדה שכל הניצולים מקבוצת 82 שנתפסו בגילליי חזרו בשלום לדנמרק לאחר המלחמה, דבר המעיד על ההתגייסות הדנית למען אזרחיה היהודים גם בתנאים קשים.