לפעמים כדי להתקדם, צריך ללכת אחורה: דנמרק מייערת את עצמה.

בנסיעה קצרה דרומית לקופנהגן אפשר כבר לראות את זה קורה: שדה חקלאי שהפך לשתילים צעירים של עצים. אדמה שבעבר גודלו בה תפוחי אדמה הופכת למרבד ירוק פראי. דנמרק, אחת המדינות המתורבתות והמעובדות ביותר באירופה, יוצאת למהלך לא שגרתי: מחזירה את היערות שלה.
זו אינה גחמה רגעית של ממשלה ירוקה, אלא תיקון היסטורי, כמעט פיוטי, שנוגע בלב-ליבו של הנוף הדני.

פעם, דנמרק הייתה יער

לפני אלפי שנים רוב שטחה של דנמרק היה מכוסה ביערות טבעיים. אלונים, אשורים ועצים נשירים אחרים כיסו כמעט את כולה. בעלי חיים שוטטו בחופשיות, נהרות זרמו פרא, והאדם חי לצד הטבע. אבל עם התרחבות החקלאות והאוכלוסייה, התחילו לכרות.

בהדרגה, במיוחד מהמאות ה-17 וה-18, היערות הפכו לאדמות חקלאיות. הביקוש לעץ לבנייה, הסקה, וכלכלה חקלאית שהתבססה על ייבוש ביצות ועיבוד אינטנסיבי, דחק את העצים. עד תחילת המאה ה-19 רק כ־3 עד 4 אחוזים מהקרקעות נותרו מיוערות. דנמרק, שכמעט כולה הייתה פעם יער, הפכה לשדה אחד גדול.

המהפך הראשון: ייעור מתוכנן

כבר במאה ה־19, עם הבנה שהכריתה הייתה מוגזמת, החלו תהליכים של נטיעת יערות מתוכננים. אבל אלו היו יערות "סדורים" – נטועים בשורות, מונוקולטורה של אורנים, שנועדו לספק חומר גלם, לא שיקום אקולוגי.

רק בעשורים האחרונים התחיל שינוי עמוק יותר. במקום לחשוב על יער כמשאב, החלה להתפתח ההבנה שיש בו ערך בפני עצמו: למגוון הביולוגי, לבריאות האקלים, לאיכות החיים.

עכשיו: מחקלאות ליער פראי

כעת, דנמרק יוצאת למהלך חסר תקדים. שטחים חקלאיים יועברו לידי המדינה או גופים ירוקים, ויוחזרו לטבע. לא עם גינון נעים לעין, אלא עם יערות אמיתיים – פראיים, מגוונים, עם מים עומדים, עשביה, ציפורים, חרקים ומה שביניהם. הרעיון הוא לא לייצר פארק, אלא לאפשר לטבע לחזור למלוא העוצמה.

המטרה ברורה: לצמצם את פליטת הפחמן מהחקלאות, לשקם מערכות אקולוגיות שנשחקו, ולהתמודד עם משבר האקלים מהשורש – פשוטו כמשמעו.

המספרים: תכנית ארוכת טווח עם שורשים עמוקים

מה יקרה בפועל?

• התכנית הראשונה כבר יצאה לדרך ב־2025 עם פיילוט של 57 דונם (בערך 5.7 הקטר) בשטחים חקלאיים מדרום לקופנהגן.
  
  

• היעד הרחב יותר, שמובילה סוכנות הטבע הדנית (Danish Nature Agency), הוא להחזיר כ־250 אלף הקטרים של אדמות חקלאיות ליערות טבעיים במהלך העשורים הקרובים.
  
  

• מדובר על קרקעות שהמדינה כבר רכשה, או נמצאות בשליטה ציבורית, ועל תהליך שיתרחש בשלבים, עד אמצע המאה.
  
  

• חלק מהשטחים יהפכו ליערות פרא (rewilded forests), ואחרים לשמורות דינמיות, שיכללו גם שטחי מים, שיחים, אזורים מוצפים ואפילו חיות בר כמו ביזונים ועדרי איילים שיחזרו לאיזון האקולוגי.
  
  

האזור הראשון שבו מתבצעת ההחזרה לטבע הוא חצי האי Stevns, אך בהמשך צפויות יוזמות באי פין, צפון זילנד, דרום יוטלנד ואזורים חקלאיים סמוכים לפארקים לאומיים.

מי עומד מאחורי זה?

הממשלה הדנית מקדמת את המהלך כחלק מיעדים אקלימיים שאפתניים. אבל לא לבד. גם רשויות מקומיות, ארגוני טבע, חקלאים ואפילו אזרחים פרטיים – משתתפים במאמץ. חלק מהחקלאים בוחרים לעבור לתמיכה ממשלתית בתמורה להפסקת העיבוד ולהשבת הטבע.

החזון הוא להחזיר את היערות לקנה מידה רחב, אפילו כזה שלא נראה כאן מאות שנים. לא במובן של "לבטל" חקלאות, אלא באיזון חדש – אחד שבו יערות, שדות, כפרים ועיר חיה יכולים להתקיים יחד.

מדובר בהחלטה מרגשת בקנה מידה עולמי, הזדמנות לראות מדינה עשירה, צפופה ומפותחת  הבוחרת להחזיר מקום לטבע. לא בגלל לחץ חיצוני, אלא מתוך הבנה פנימית. דנמרק הי  אולי המדינה הראשונה באירופה שלא רק מגינה על מה שנשאר, אלא משיבה את מה שאבד.

ומעבר לרווח הסביבתי, יש כאן גם שינוי תפיסתי. היער אינו רק תפאורה לטיול, אלא חלק ממי שאנחנו כחברה. מרחב של ריפוי, שלווה, גילוי – ושל חיים ברי קיימא לדורות הבאים.