הקסם של Ordrupgaard: מוזיאון עם שיק, טבע משגע ופעילויות לילדים
מדי שבוע נעלה פה כתבה עם רעיון לטיול או ביקור בסופש הקרוב (ובכלל).
יש לכם.ן רעיון? בא לכם לכתוב את החוייה שלכם ממקום שתרצו שכולם ידעו עליו?
כתבו לנו!
ההמלצה הקרובה היא גם הזדמנות לעלות על רכבת או אפניים (או על הרכבת עם האפניים) ולקפוץ למוזיאון הנמצא בפריים לוקיישן בין רצועת החוף היפהפיה מצפונית להלרופ ובצמוד לDyrHavn- יער האיילים והנה יש לכם כבר יום טיול מורחב ושמח שכולל גם אמנות, גם טבע, ואולי לאמיצים שבינינו, גם טבילה באחת מהמזחים הרבים בסביבה!
את הפינה היום כתבה גבריאלה קפלן וינר, מורה למדעי החיים ומדעי הלייף סטייל.
אוהבת לצלם ולחקור מקומות אנשים ומחשבות,
מאמנת Li-cbt לשינוי דפוסי חשיבה.
***
אם אתם חובבי אומנות וטיולים בחיק הטבע, מוזיאון Ordrupgaard בקופנהגן הוא בדיוק המקום בשבילכם! מדובר במוזיאון שלא רק מציע אוסף מרהיב של אמנות, אלא גם חוויה מסעירה של טבע ושלווה.
*לפני ההגעה למוזיאון הורידו את אפליקציית המוזיאון Ordrupgaard והאזינו למדריכי שמע לבד או עם אחרים. באפליקציה תמצאו מדריכים בפירוש ויזואלי לטקסטים נוספים בנושא, הסבר מעמיק על עבודות נבחרות ופריסה של האולמות.
הגעה
למגיעים ברכב יש חניון צמוד
קיימת אפשרות של אוטובוס, אבל נמליץ לקחת רכבת (ואז אפשר להמשיך לטיול אפניים באיזור): רדו בתחנות קלמפנבורג או Lyngby, ולאחר מכן קחו את 388 קו לתחנה שעוצרת ברחוב Vilvordevej (או רכבו באפניים). המוזיאון נמצא במרחק של 2 דקות הליכה מתחנה זו.
החוייה המיוחדת שהמאוזיאון מציע מתחילה כבר בכניסה, שיכולה להתבצע לא רק דרך מבנה המוזיאון, אלא גם דרך השטחים הירוקים שסובבים אותו – וזה פשוט מרגיש כמו הזדמנות לנשום רגע ולשכול מהמירוץ היומיומי לפני שנכנסים לאגדה.
הכניסה למוזיאון
קצת היסטוריה
המוזיאון נבנה במקור בתחילת התקופה שלאחר מלה"ע בשנת 1918 כאחוזה, על ידי מייסד חברת Dansk Folkeforsikringsanstalt (חברת הביטוח הפופולרית) וילהלם הנסן ואשתו הני. הוא תוכנן כבית מגורים בסגנון ניאו-קלאסי בעל שלושה אגפים.
בעל הנכס, אספן נלהב, הרחיב אותו כדי להציג את אוסף הציורים האימפרסיוניסטיים הצרפתיים והדניים של הבעלים.
לרוע המזל, בשנת 1922 ספג וילהלם הנסן הפסד כספי עצום, וכדי לפצות על כך הוא נאלץ למכור מחצית מהאוסף הצרפתי שלו. הוא מכר 82 יצירות, כולל יצירות של סזאן, גוגן ומונה. לאחר שהמשבר חלף, חזר האספן לשקם את האוסף, אך לא הצליח להחזיר רבות מאלה שמכר.
לאחר מותו ב-1936, המשיכה הני אשתו להתגורר לבדה באורדרופגורד עד שגם היא עברה, ב-1951, והורישה את כל האוסף, הבניין והפארק, למדינת דנמרק.
רק שנתיים לאחר מכן, המוזיאון נפתח לציבור כמוזיאון ממלכתי.
כיום, Ordrupgaard הוא מוזיאון לאומנות, עם אוסף קבוע מרהיב, המכיל ציורים סקנדינביים, יצירות מאסכולת הזהב של הציור הצרפתי, ובעיקר אוסף מרהיב של אמנים כמו סיסלי, גוגן, ואפילו מונה ועוד רבים אחרים.
גשר ווטרלו של קלוד מונה
זהו מקום שמרגיש כמו קפיצה למיני לובר ומזמין אתכם לשוטט בין יצירות מהמאה ה-19 וה-20, ולהתפעם מהמגוון הרחב של האומנים שציירו את העולם דרך עיניהם.
אדריכלות המוזיאון היא עבודה משותפת של האדריכל הדני אינגו יוהנסן עם האדריכל הצרפתי פייר-אוליביה רויאל) וגם אליה ולאופן בו חיברו בין האגף הישן לחדש כדאי לשים לב בביקור.
עיצוב המוזיאון מתמקד בשילוב של נוף טבעי לאומנות עצמה. המוזיאון ממוקם באזור ירוק ועצום, כך שהאדריכלות משתלבת באופן הרמוני עם הסביבה.
התערוכה הזמנית המוצגת כעת, מציגה אוסף יצירות מזרם הסימבוליזם עם התערוכה שער החלומות.
סימבוליזם הוא זרם אומנותי, ספרותי ותרבותי שהתפתח בסוף המאה ה-19, בעיקר בצרפת, ותחום זה השפיע על יצירות ספרות, ציור, מוזיקה ותחומים נוספים. הסימבוליזם נוצר כתגובה לתקופה המודרנית ולתנועות כמו הריאליזם והאימפרסיוניזם, ששאפו להציג את המציאות כפי שהיא, ולפעמים התעלמו מההיבטים המופשטים והרגשיים של האדם.
הסימבוליסטים האמינו כי יש להשתמש בסמלים ודימויים כדי להביע רגשות, רעיונות ומצבים פנימיים, במקום לתאר את העולם בצורה ישירה ומציאותית. מטרת השימוש בסמלים היה להוביל את הצופה או הקורא אל עולם פנימי של רגשות, דימויים, אשליות ורעיונות, לעיתים מתוך עיסוק בנושאים של מסתורין, מיסטיקה, דת ותחושות נפשיות.
בין הדמויות המרכזיות בתנועה הספרותית היו המשוררים שארל בודלר, פול ורלן וארתור רימבו, ובציור – האמנים גוסטב מורו, פרנסיססקו גויה ואדוארד מונק.
הסימבוליזם לא רק שינה את הדרך בה אמנים ייצגו את העולם, אלא גם פתח דלתות לדרכים חדשות להבין ולהתמודד עם רגשות ותודעה, והשפיע רבות על תנועות אומנותיות מאוחרות כמו האקזיסטנציאליזם והסוריאליזם.
התערוכה שמוצגת בשלושה אולמות, הובאה לאורדרופגארד באמצעות שיתוף פעולה יוצא דופן עם אספן פרטי. כך ניתנה למוזיאון ההזדמנות להציג מבחר מופלא של אמנות שנוצרה בשנים סביב 1900, כאשר העולם היה סוער והעניין עבר מהעולם החיצוני לתחום האינדיבידואליות, הסובייקטיביות והרגשות בתוך האדם.
פרחי האגם-אדגר מקסין
סימבוליזם הוא התמודדות עם הפולחן של הריאליזם והאימפרסיוניזם ומעבר למוטיבים יומיומיים. סיפורים מחיי היומיום העירוניים מפנים את מקומם בעולמות החזותיים של הסימבוליסטים לעולם שמעבר לרציונליות; כימרות, חדי קרן, ערפדים, דמויות מיתולוגיות וכן אבירים ועלמות בנופים חולמניים ובעלי חזון. כאן, ניצוצות עפים בין המינים, ודמויות אנדרוגניות, נשים פאם-פטאל ואבירים הרפתקנים מבטאים השקפה חדשה המתהווה על מגדר ומיניות - ואת החלום של עולם חדש.
בשונה מהציירים הנטורליסטים של אותה תקופה, אשר עסקו בשחזור נאמן של מציאות ואירועים, פנו האמנים הסימבוליסטים לעבר אידאלי בדחייתם מהעולם המודרני המאופיין בחומרנות. סימבוליסטים כמו גוסטב מורו וחוג האמנים הצעירים שסביבו התעניינו במיתוסי העבר ובדמויות התנ"כיות, שאת המיסטיקה שלהן הדגישו בפרשנויות של סלומה, נרקיס ופנדורה שניתן לצפות בהן בגלריה הראשונה בה מוצגת התערוכה.
האמנים מבחינה רוחנית היו במרד נגד הריאליזם, הנטורליזם והאימפרסיוניזם, שחיקו מציאות ניתנת לזיהוי.
הם ראו עצמם כמגשרים בין הנראה לבלתי נראה, החומרי והרוחני, בין התבונה לאמונה.
בגלריה השנייה ניתן לראות את השפעה התיאוסופיה ותחיית המסדר הרוסי-קרוסי והקבלה בתגובה למה שהסימבוליסטים תפסו כאובדן הרוחניות של העולם המודרני. אמנים רבים חיפשו את תורות הנסתר ויצרו תמונות מטרידות שברגע אחד הובילו לשערי הגיהנום וברגע הבא חשפו את המעמקים האפלים ביותר של נפש האדם.
העבודות בגלריה זו משקפות את מה שמכונה סימבוליזם "אפל", המתאר את החיים הפנימיים והלא מודעים של האנושות, כפי שהם מתבטאים בתיאורי סיוטים, אשליות או חזיונות. כאן, חקר הטריטוריות הלא רציונליות מקבל מימד מטריד: במערות, בנופי ים ובעולמות אפוקליפטיים, מופיעים יצורים היברידיים ומפלצתיים בדמות הכימרות והערפדים שציירו אלכסנדר סאון, הנרי דה גרוקס ובולסלב ביגס.
חפשו באולם את היצירה של דמות הפאם פטאל, בדמותה של סלומה או מדוזה.
היא מילאה תפקיד מפתח בגלריית הדמויות של סימבוליזם. היא מייצגת פתיינית חושנית, המסמלת את החטא הקדמון ואת נפילת האנושות, אך גם את האיום והפחד שאמנים רבים מהתקופה קשרו למיניות הנשית.
האידאל - קרלוס שוואב
בגלריה השלישית מוצגות יצירות של נופים. הכמיהה לנופים בתוליים או מיסטיים התחזקה על ידי המשברים הסביבתיים המתהווים שהביאה המהפכה התעשייתית בסוף המאה התשע-עשרה.
עבור הסימבוליסטיים, הנוף הופך למעין דימוי של הנשמה. שחר ודמדומים מזמינים מדיטציה והתבוננות, בעוד היער והחושך מעוררים מיסטיקה.
עבור סימבוליסטים דתיים, נופים ייצגו חוויות מיסטיות של "המקדש האלוהי" של הטבע.
לסמליות האידיאליסטית הייתה תקופת הזוהר בשנים שבין 1880 ל-1914, אך מאוחר יותר היא נחשבה למיושנת ונשכחה. רק בשנות השמונים התרחשה תחייה גדולה של העולם הנעלם הזה של מלאכים וערפדים, ומאז היא זכתה לתחייה מחדש הן בספרות העכשווית והן בתרבות החזותית על המסך הקטן בבתים והמסך הגדול באקרנים.
הצצה לערש העיצוב הדני
אם אתם אוהבי אדריכלות ועיצוב דני אל תפספסו ביקור בביתו של פין ג׳ול הנמצא בתחום חצר המוזיאון!
בשנת 1941-42 מעצב הרהיטים Finn Juhl עיצב וריהט את ביתו הסמוך למוזיאון- מהבתים החד-משפחתיים הפונקציונליסטיים הראשונים בדנמרק.
ג'ול פין הוא אחד מהמעצבים הדנים המובילים בתחום העיצוב המודרני, וידוע בעיקר בזכות יצירותיו בתחום הרהיטים. אחד הפריטים המפורסמים ביותר שעיצב הוא כיסא הסוס המעופף(The Flying Chair), שנחשב לאייקון בעיצוב הדני של המאה ה-20. הכיסא הזה מדגים את הסגנון הייחודי של פין, ששם דגש על קווים נקיים, חומרים טבעיים ותחושת זרימה והרמוניה בעיצובים שלו. פין היה בין המובילים של הסגנון הסקנדינבי המודרני, והשפיע רבות על תעשיית הרהיטים העולמית.
במקום לחשוב במונחים של בנייה מעשית, לפין ג'ול היה הלך רוח של פסל, כאשר עיצב רהיט. שאיפתו הייתה לעצב רהיטים עם תנועה וחיים, והוא התגאה בכך שהן האלמנטים התומכים מבנית של הרהיטים והן לאדם היושב נראים כאילו הם צפים.
הבית נשאר בעיצוב המקורי שלו.
***שימו לב :רק תוודאו שהוא פתוח לפני שאתם מגיעים… אני הגעתי והוא היה לצערי סגור למבקרים.
לא רק האומנות מדהימה – כמו גם בלואיזאניה, המוזיאון עצמו נמצא בתוך גן רחב וירוק, שמשלים את החוויה. התהלכות בגני Ordrupgaard זה כמו לשלב בין אומנות לטבע – תוכלו להתרשם גם מהפרחים, מהצמחים הייחודיים וגם משבירת השקט שמסביב.
יש כאן גם שבילי הליכה שנמתחים לאורך הגן, שמזמינים אתכם לצאת לסיבוב רגוע בין פסלים ומתקנים אמנותיים.
החלק הכיפי?
בחופשים וחודשי הקיץ למוזיאון יש גם הרבה מה להציע למשפחות עם ילדים! יש סדנאות יצירה ופעילויות אינטראקטיביות שמזמינות את הילדים להיכנס לעולם האומנות. הם יכולים לצייר, לפסל וליצור, בזמן שההורים נהנים מהמוצגים.
יצירת הרקדניות של סזאר מלגו!
והמקור המופלא!
בחודשי הקיץ, המוזיאון מציע גם סיורים מודרכים לילדים, בהם הם לומדים על האומנים הגדולים בדרך מהנה ומחווייתית, וגם מקבלים זמן לשחק ולחקור את הגן.
אחרי סיור במוזיאון ומרחב הילדים המעולה, אל תשכחו להיכנס אל בית הקפה הקטן במוזיאון הצופה מחלון ענקי אל הגנים, שם תוכלו ליהנות מקפה טוב ועוגה תוך כדי שתהיו מוקפים בנוף המהמם.
האדריכלית זהא חדיד אחראית על עיצוב ההרחבה הזו למוזיאון שהגדירה מחדש את היחסים בין גני ומבני המוזיאון, ויצרה נוף חדש הן כבעלת אמירה בפני עצמה והן בהתאמה עם סביבתה.
המחשבה מאחורי העיצוב המבנה, בעל הגימורים הלכאורה משוייפים, מבטיח שחווית המבקרים אינה מקוטעת או מחולקת - בניין / אוסף / גנים - אלא אינטראקציה רציפה וזורמת בין אלמנטים והיבטים שונים.
צילום מאתרהמוזיאון
מידע נוסף על שעות פתיחה סיורים וכו׳ תמצאו באתר: ordrupgaard.dk
רעבים?
הנה המלצה לנישנוש בשתי פינות חמד באיזור עם נגיעה ארכיטקטונית:
Oliver’s garage ממוקם ב-Kystvejen 24 בשרלוטנלונד
הוא פיסת היסטוריה תרבותית. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הנודע ארן ג'ייקובסן ונבנה ב-1937 כתחנת דלק. עד היום, הוא משמש כמקום מפגש של אנשים רבים, בו מוגשים בין היתר בורגרים מהטובים שאכלתי ולקינוח גלידה מפנקת.
מבנה מקסים עם נוף לים ומקום מפגש של הרבה רוכבי אפניים בסופי השבוע. הוא ממוקם במקום הכי יפה שיש עם נוף ישיר ל Charlottenlund Søbad ועם מגרש חניה צמוד.
האווירה בו נעימה ויש הרבה מקומות ישיבה בפנים וגם בחוץ. התפריט מלא במנות לארוחת בוקר בראנץ׳ צהריים וערב- כולן נראו מקסימות, וטריות. השירות היה ברמה הגבוהה והמחירים היו סבירים מאוד לאיכות הגבוהה.
כאן תוכלו להציץ בתפריט
תיהנו!
- בחירת בחירה מביאה לרענון עמוד שלם.
