הוגוורטס בקופנהגן - הספריה הישנה של האוניברסיטה

בלב הרובע הלטיני של קופנהגן, כמה צעדים מהמולת המדרכוב הראשי וחנויות היוקרה, עומד מבנה לבנים אדום שרבים חולפים על פניו בדרך לרכבת ב-Nørreport מבלי לנחש מה מסתתר מאחורי דלתות העץ הכבדות שלו. מדובר ב-Københavns Universitetsbibliotek, הספרייה העתיקה של האוניברסיטה, חלל עבודה פעיל שבו האדריכלות מספרת את סיפור ההישרדות של העיר. זהו מקום שבו כל עמוד ברזל וכל לבנה חשופה נבחרו במטרה אחת: להוות תשובה ניצחת לשריפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של דנמרק, ולהבטיח שהידע האנושי לעולם לא יעלה שוב באש.

כשהידע של דנמרק הפך לאפר

סיפורה של הספרייה מתחיל הרבה לפני שבנו אותה, בלילה של ה-20 באוקטובר 1728. הנרטיב שנצרב בזיכרון הקולקטיבי הדני הוא כמעט מיתולוגי: ילד שהפך נר בבית מלאכה ורוח מערבית חזקה שהפכה את האירוע לאסון שמחק רבע מקופנהגן. לב הטרגדיה התרחש ב-Trinitatis Kirke, שם שכנה הספרייה המקורית. מעל 35,000 ספרים וכתבי יד נדירים מימי הביניים נשרפו כליל תוך שעות. חוקרים מספרים על פרופסורים שעמדו מחוץ לכנסייה וצפו בדמעות בעבודת חייהם הופכת לעשן. האסון הזה כפה על העיר שינוי תפיסתי עמוק: אסור לבנות יותר בעץ, וספרייה חייבת להיות מבנה עצמאי, מבוצר וחסין אש.
אם בא לכם לקחת את הילדים למקום הכי דומה להוגוורטס בעיר, זה המקום. 

המהפכה של הלבנים החשופות

בבנייה החלה ב-1857 ונמשכה ארבע שנים תחת פיקודו של האדריכל יוהן דניאל הרדהולט. כשהוא חשף את פנים המבנה ב-1861, העיר הייתה בהלם. האדריכל החליט להשאיר את הלבנים האדומות חשופות גם בתוך האולם המרכזי, החלטה שנחשבה אז לבוטה וחסרת טעם, שכן לבנים נתפסו כחומר בנייה "עירום" שחובה לכסות בטיח.

אבל עבורו הלבנים היו הסיפור: הן ייצגו כנות, חוסן ועמידות בפני האש. השילוב בין הקירות האדומים לעמודי הברזל היצוק הדקים שתומכים בגלריות הספרים יצר חלל שמרגיש כמו קתדרלה תעשייתית. זו הייתה הפעם הראשונה בדנמרק שהשתמשו בברזל בצורה כזו במבנה ציבורי, מה שאפשר ליצור חלל עצום ומואר שבו האור הטבעי שוטף את שולחנות הלימוד מהחלונות הגבוהים.

למה היא עדיין פעילה ומה קורה שם היום?

למרות שהספרים הנדירים ביותר עברו לספריית היהלום השחור המודרני על גדות התעלה, הספרייה בFiolstræde היא עדיין ליבה של הפקולטה למדעי החברה וחלק משמעותי מסיפורה של קופנהגן. היא לא מוזיאון, אלא חלל לימודים חי שבו השקט הוא מוחלט וכמעט דתי, אך הציבור מוזמן לבקר ולחוות גם.

• מערכת החימום המרכזי הראשונה בעיר:  עובדה מעניינת היא שהבניין היה הראשון בדנמרק עם מערכת חימום מרכזית מורכבת. היא לא הותקנה כדי לפנק את הסטודנטים, אלא כדי לשמור על יובש קבוע שימנע מהספרים העתיקים להירקב מהלחות הקופנהגנית.

• אווירת הוגוורטס: עם סולמות העץ המתגלגלים על מסילות הברזל והגלריות הרב-מפלסיות, קל להבין למה המקום הפך לאתר חובה לחובבי פנטזיה והיסטוריה. הסטודנטים כאן יושבים על אותם ספסלי עץ מקוריים תחת דיוקנאות של חוקרים מהעבר, מה שיוצר רצף אקדמי של מאות שנים.

מידע פרקטי: איך מבקרים?

הספרייה פתוחה לקהל הרחב והכניסה אליה חופשית, אך היא דורשת מהמבקרים כבוד עמוק לשקט של הסטודנטים העובדים בה.

• שעות פתיחה: ימי שני עד שישי, 09:00–18:00. בסופי שבוע המקום סגור.

• סיורים: אין סיורים מודרכים קבועים על בסיס יומי. עם זאת, המבנה הוא מוקד מרכזי ב-Kulturnatten (לילה תרבותי) באוקטובר ובאירועי "שבוע האדריכלות". לעיתים ניתן להצטרף לסיורים פרטיים ברובע הלטיני הכוללים כניסה לאתר.

בפעם הבאה שאתם עוברים ליד ה-Frue Plads, אל תמשיכו ישר. כנסו פנימה לכמה דקות, תנשמו את ריח הספרים והלבנים, ותראו איך קופנהגן בנתה את אחד המקומות המרשימים ביותר שלה מתוך האפר של 1728.