ביקורת מגלשות: Skydebanehaven / ניפגש בתוכי

כתבה נוספת של רותם בן-ג'ויה במסגרת סקירת גני השעשועים של קופנהגן

יולי. תעצמו רגע עיניים - לנגד עיניכם מישור החוף הארצישראלי. אם אתם מרגישים טיפה זיעה בין הגבות, כנראה שהדמיון המודרך עובד.
ועכשיו נחזור לקופנהגן. בבקרים שבהם השמיים בהירים, או לפחות לא מאיימים, אני מרכיבה את הילד על האופניים לגן.
זו רכיבה נמרצת של כ־20 דקות, שבאופן קבוע מתמלאת בשיחות בוקר שעוברות דרך דינוזאורים, צבעים אהובים - ומגיעות מהר מאוד למחוזות קיומיים כמו: למה יש לנו לשון, למה יש לנו ראש, ומה אנחנו עושים פה בכלל.

אני מתגאה ביכולת לחרטט הכל- בתנאי ששתיתי בבוקר. תנו לי קפה ואני יכולה למכור לכם שהעולם שטוח.

אבל יש שאלה קבועה שגורמת לי למצמץ:

 "אמא, זה קיץ או אביב?"

ובכן ילד - התקלת.
 

על הנייר זה קיץ.
במציאות: ברד לפנות בוקר, מעיל סגור עד הסנטר, ומגפיים רטובים מהשלולית של אתמול.
אחרי לא מעט קיצים בעיר הזאת, אני עדיין לא מצליחה להתרגל לרעיון של גשם ביולי.
(וזה לא באמת משנה - עד הצהריים כבר שמש יוקדת. ולגמרי לא צפויה).

בימים כאלה אני מעדיפה לאלתר פחות. לבחור מקום שגם אם מזג האוויר מתעקש על דרמה - לא נצטרך לחזור הביתה.
ולכן הגינה הבאה היא אחת האהובות עליי. וגם על הקליינט.

"גן מטווח הירי" (כן, זה השם. לא, אין מה להיבהל, הסברים בהמשך) נמצא בין שני רחובות שוקקים, עם כניסות צפונית ודרומית.

אם מגיעים מכיוון Vesterbrogade - נגיד, אחרי סרט ב־Vester Vov Vov (קולנוע עם אולם אחד ואופי) - נכנסים דרך הפתח הרחב, שבו בימים של שמש אפשר למצוא קבוצות צעירים על הדשא, מתמסרים למה שנשאר מהקיץ.

צילום: Ludvig_Knudsen

בשלב הזה אני משחררת את הילד לרוץ ביניהם, ולזרוק את שאלות הבוקר הרגילות שלו: מה תכלית הקיום, למה יש לנו ראש. ראיתי כבר סטודנט לפילוסופיה בורח.

ככל שמתקדמים פנימה, נחשף הלב של הגן: תוכי ענק־ממדים, שהוא בעצם מגלשה רחבה.
הצבעוניות והפנטזיה הם חתימת ידו של Monstrum - סטודיו עיצוב דני המתמחה בגני שעשועים שמפגישים ילדים עם דמיון, גובה, ומעט רעד בברכיים.
הילדים מסתדרים בתור, מטפסים, מתלבטים בראש המגלשה - ואז נעלמים אל תוך הגלישה ויוצאים בצהלות, מוכנים מיד לעוד סיבוב.

לצד התוכי תמצאו גן נוסף לגילאים גדולים יותר: מתקני טיפוס, קרוסלה, והאומגה - שכולם מתיישרים סביבה כמעט אוטומטית.
בהמשך, לכיוון דרום, יש אזורי משחק מופשטים יותר - כל ילד מוצא את הקצב שלו.

הגן הוא staffed - כלומר, בשעות הפעילות יש צוות מטעם הקומונה, שמספק (ללא תשלום) אופניים קטנים, כדורים ופעילויות.
את הכדור אפשר לקחת למגרש הכדורגל/כדורסל הצמוד והמתוחם.

במקביל יש חלל רחב בפנים עם צעצועים ומשחקים לגילאי זחילה ולילדים גדולים יותר- פתרון מצויין לימים הקרים.

בימי הקיץ יש אטרקציות מים- משעה 10:00 עד שעה לפני עזיבת צוות הפארק בימים רביעי-שבת. כדאי ורצוי לבדוק באתר של הקומונה (ראו למטה) וקיוסק צמוד עם מחירים נוחים למדי.

דברי קצר גברת:

הגעה
Skydebanehaven

 Absalonsgade 12, 1658 København.

שעות פתיחה
שעות הפעילות של הצוות משתנות לפי שבועות השנה (שבוע 18, למשל, הוא 28.4–4.5).
 המידע מתעדכן באתר העירייה - מומלץ לבדוק מראש

מתקנים
מגלשה ענקית, גני שעשועים לפי גיל, ארגזי חול עם ציוד (בשעות הפעילות), מסלולי אופניים, מגרש כדורגל/כדורסל, שירותים, ברזיות, אזורי ישיבה ושולחנות פיקניק , קיוסק, אזורי צל ודשא, מתקן מים בשבועות הקיץ.
כולו תחום, נעים, בלב העיר.

פרטים לגבי שעות הפעילות של מתקן המים ניתן למצוא כאן

שירותים?

 יש. ליד מבנה הצוות.

תקנו לי!

אפשר להדרים עוד קצת ולהגיע לגלידה הסיציליאנית - חור בקיר עם תור המעיד על תו האיכות.
 הגלידה מיוצרת במקום, ומאפשרים לבחור עד שלושה טעמים - בלי קשר לגודל (מהיחידים בעיר המאפשרים זאת).

בשורה התחתונה

9/10
המקום הזה באמת מצליח לאסוף את כל מה שילד יכול לבקש - משחק, תנועה, מרחב, דמיון.
וכל זה מתרחש על רקע הקיר הניאו הגותי שנותר מאגודת הירי המלכותית של קופנהגן.

סמול טוק של ספסלים

הגן הוקם בשנת 1782, וכולו נטוע בהיסטוריה לא צפויה.
המתחם היה שייך ל־Royal Copenhagen Shooting Society, מקום שבו בני אצולה נהגו להתאמן בירי וציד.
(ייתכן שזה מסביר את הבחירה בתוכי, אבל אין לנו הוכחות).

הקיר הדרומי, המרשים, הוא השריד היחיד שנשאר מהמתחם המקורי - ותפקידו בזמנו היה פשוט: למנוע יציאה של כדורים תועים.

Monstrum, משרד העיצוב שעומד מאחורי המתקנים, פועל מתוך שפה ברורה וייחודית.
כשפוגשים את העבודות שלהם ברחבי העולם - מזהים.
 

והנה סרטון קצר וישיר שמראה איך כל זה קורה, מאחורי הקלעים, כיך לדעת שכל זה מושקע בילדים שלכם:

בונוס- מאחר והמקום הוא באמת אבן שואבת להורים וילדים, יש בו פעילות שוקקת וקהילה שלמה שהתגבשה בו, אפשר להתעדכן בדף הפייסבוק